top of page

לא נחמדים | הדברים שאנו כותבים

הטקסטים המופיעים באתר אינם הנוסח הסופי. אתם מוזמנים להירשם ולהגיב - 

תגובותיכם מסייעות לנו בתהליך העריכה, ותופיעו ברשימת התודות כשהספר יצא לאור.
תוכלו גם לקרוא את הסיפורים עוד בשלב כתיבתם ב-Google Docs.

יאנוס פסעים - ח' - בשקט ובנעימים

עודכן: 18 בפבר׳

כשאתה היחיד שבאמת יש לו את היכולת הטבעית לפתיחת שערים, וכל השאר למעשה נעזרים ביכולת שלך, שקט ונעימים כבר לא יהיו לך… ביחוד שלמרות הפיתוחים הטכנולוגיים, אנשים רוצים. לדבר. איתך.



הרגל עוברת את המפתן, והיקום רועש בצלילים שלא עוברים דרך האוזן, אלא דרך הנשמה שלו. כל שימוש טכנולוגי של שער, כל פעולה שהינה משתמשת בעיקרון של כוחו. זה גם משמח, זה מראה שעולמו יוצר ומחזק קשרים עם שאר העל יקום… זה גם מפריע להתרכז.


הוא אף פעם לא היה פה קודם, אבל מסתבר שזאת הנקודה המוסכמת לפגישות מהסוג הזה. הוא הולך לקחת מהדלפק חתיכת עוגה. אחרי זה הוא צריך למצוא את ראש הממשלה. כדי להתנצל.


הוא עוצר לרגע, הראש מוטה הצידה. "וואו, דברים מתקדמים מהר."

מולו ישנה רתיחה של שערים.

טַבָּ-מֶלְ-איש מקצוע עומד מאחורי הדלפק ומעביר עליו שער הלוך וחזור, משנה אותו בכל פעם. ועוד שערים שמופיעים ונעלמים אחרי שלוקחים ממנו עוגות ושאר מטעמים.


רעד עשר סנטי משמאל ולאחור, ומאחוריו מופיע האדם שלשמו הגיע. "מדהים איך מתרגלים מהר."


יאני שואף, ומסתובב, נושך לרגע את השפה.

"ראש הממשלה רעם. לכבוד לי." הוא רועד מעט, מדחיק את הדחף להשתחוות.


"איש השערים פסעים, הכבוד הינו שלי." ראש הממשלה כפיר רעם שואף מעט, מחייך. זווית העין מכווצת מעט. יאני היה יכול לדעת אם מדובר בהתרגשות או שעשוע… אבל הוא חושב שזה יהיה גס לברר.


לאחר רגע של חיוכים, עצבניים או לא, כפיר רעם מחדש את השער שלו. "שניכנס למשרד שלי?"


⌛️


גדר-חד יושב מצוברח, גריס-חד לא מתרשם, זאת המסיבה שלו, ואבא עדיין חושב על היקום ההוא. גריס-חד יכול לייצר עכשיו ברגע זה יקום עם מערכת שמש שלמה של פרות, בחינם.


הוא עשה זאת.

ואבא פשוט ממלמל שזה לא אותו הדבר.


הוא מביט לרגע במנה שלו. אין לו תיאבון.

משהו, מוזר בזה. למה אבא מאוהב ברעיון של פרות מיקום אמיתי. עם תרבות טכנולוגית, שמעידה על תרבות.


הוא שואף, מביט במנה שלו, מלקק את אחד הניבים שלו, מניח את הקערה.

הוא ממש לא רעב.


⌛️


אגתה יושבת באמצע המסמכים שלה. היא מזיזה אותם, למעלה, מטה, מעלות לכאן ולשם. היא עומדת לוותר, להירגע וללכת לשתות. אבל המערכת שלה שולחת התרעה של דפיקה.


היא בודקת ו… זה מוזר, היא מפעילה כמה מערכות התרעה ואבטחה, ונותנת אישור לפתוח דלת.


"יציר שערים גריס-חד, לשם מה העונג?"


⌛️


יאני מתיישב מול ראש הממשלה שלו.

"אמא שלי אמרה לי שלא נתתי פירוט הולם על המערכת החדשה."


ראש הממשלה כפיר רעם מהנהן לרגע.

"כן, אבל היא הבהירה לנו את האי הבנות שלנו."

הוא מייצר מגש פיצה מעל לשולחן.

"אני מבין שהתוספת האהובה עליך הינה אננס וריקוטה." זה לא מבוטא כשאלה, מלבד ההברה האחרונה.


יאנוס מחייך, פותח שער קטן לידו כדי ליטול ידיים, מברך.

אוסף חתיכה מהמגש, מתרשם מהאיזון באוויר.


ראש הממשלה מרים גבה מעט.

"אני לומד מהר."

יאנוס מסמיק מעט. רתיחת השערים במזנון היתה צריכה להבהיר שלא מדובר בכישורים נדירים.


הוא מחליט שלהתעלם ולעבור למטרה יהיה הכי פחות מביך.

"אני רוצה לוודא שהפעם כלל הציבור באותו עמוד."



ראש הממשלה מהנהן.

"האתר של הלימודים חינם הממשלתי כבר מכיל את הקורס בעניין."

הוא שולח את הקישור לקורס בממשק שער מכשור מיידי. הוא ממשיך אחרי הנהון של יאני, שסמוק מעט.

"ועדה משותפת עם המשלחת הדיפלומטית וכמה אנשי מקצוע שלנו כבר ייצרה המלצות לכמה וכמה שבועות ותפקידים בסיסיים."


יאני קולט את הרמיזה של אם זה יתפוס בכלל. תהרגו אותו, הוא לא מתכוון ליצור מערכת שלמה, כשכמה עקרונות ודפוסים יעשו את העבודה באותה מידה.


הוא לא הולך להיות שליט העולם!!!!


⌛️


אלישבע יושבת מול העריסה. דרור הקטן משחק עם רגל שמאל. רגוע ומוגן.


היא מגניבה מבט הצידה. ארס יושב על העמוד סת"ם היומי שלו.

היא שואפת מעט. מוודאת שהקטן בריא, הממשק שלה מבהיר שהכל כשורה. היא מייצרת תזכורת לזמן האכלה הקרוב. מחייכת מעט. מחייכת לעבר ארס וקמה.


אחרי נטילת ידיים היא פונה לשולחן, מברכת ומזמנת לעצמה מנה של קוגל.

שער קצר ומולה נמצא המחשב מרצף שלה. היא משתמשת בחיבור החדש בשביל לראות תוכנית מהעולם של טליה. זה משהו היסטורי על הזמן שהעולם שלה הצטרף לעל יקום. היא מקווה שזה יעזור להרגיע כמה פחדים.


בשולחן ליד העריסה, ארס לא נוגע בדף כבר חמש דקות.


⌛️


יאני יושב בחדר שלו. הוא לא מבודד הפעם, אנשים יכולים להתקשר וכאלה, אבל הוא וידא שלא משנה כמה ירצו להתקשר, יהיה לו הרבה זמן בין שיחה לשיחה.

הוא לא מוכן. אבל אין לו כאן הרבה ברירות. יעברו עוד לפחות חמש שנים עד שמישהו שהוא לא הוא, או שהועצם על ידו, יוכל לפתוח שער בעצמו בעולם.


זה אומר שהשיחות על בקשות לשערים מרוכזות כולן אליו. מכל העולם.


הם לא יודעים שהם יכולים לקנות טכנולוגיה שתאפשר להם לעשות את הרוב המוחלט של הדברים האלו? הם באמת חושבים שהזמן שלו כזה לא חשוב לו שהוא לא יעלה את המחירים שלו לנקודה שזה יהיה יותר זול לקנות את הטכנולוגיה?


הוא מבין במקרה של הבעל חברה ממיקרונזיה, אבל למה היו"ר של התאגיד האמריקאי ההוא?

הוא כבר העלה את המחירים שלו לשלוש מיליון ליש"ט לדקת שיחה… ועדיין יש לו בממוצע שלוש שיחות בשנייה בעולם המקורי שלו.


"היית חושב שהם יקנו מאיתנו יותר בשלב הזה, זה לא שאנחנו עדיין גובים משהו ברמה של משכורת שנתית או משהו. או מהיצרנים שכבר יש לכם."


הוא מעיף מבט לטליה. היא חזרה לפיצה שלה.

"פוליטיקה. ואני חושב, יוקרה?"


"טליה!! אבא קורא לך!" אח שלה פותח את הדלת המובילה לבית שלה. פיו מרוח בשוקולד.


"דאריון! אני עסוקה בפוליטיקה בין יקומית!" היא מנגבת את פיה תוך כדי בליעה, לפני שהיא צורחת אליו בחזרה.


"את אוכלת חטיף אתני!! אבא מארק אומר שכבר הורדת את התפקיד שלך לחלקי כדי ללכת למפגשי בית ספר!!"



יאנוס מתאפק לא להרים גבה, פיצה זה חטיף אתני עכשיו.

 

Images made with AI



bottom of page