פנטזיונרים
מיקום: חדר כושר, שיעור 'דו קרב'
דמות א': המדריך הרמן
דמות ב': אביבה, בת עשרה, מעט רומנטיקנית
"תזכרו כולם, אם מדובר בדו-קרב אמיתי עם חרבות, גם אלו, מה שאנחנו מתרגלים כאן שימושי כמו שעון מקולקל. מדובר בסגנון לעשות את זה כיף, לא אימונים למסדר השולחן העגול."
הרמן לא יודע כמה פעמים הוא כבר אמר זאת, סביר להניח פחות ממה שיגיד בעתיד…
הוא רואה אנשים מגלגלים עיניים, בעיקר הצעירים. כמו זאת שמולו כרגע.
אביבה…
"אביבה, את מולי, אז את הדוגמה."
היא מזדקפת. עוברת בחזרה להיכון עם החרב.
הוא מגלגל עיניים.
"התנוחה הזאת לא יציבה."
הוא דוחף אותה קלות בכתף. היא מזיזה קלות את הרגל וברך ולא נופלת.
הוא שואף.
"התנוחה גם לא יעילה בשימוש באנרגיה, היא נועדה לעייף אותך יותר מהר, וההנפה שאנחנו מתרגלים נועדה לאלץ הפעלות מיותרות לקרב של שרירי היציבה שלך."
היא משנה את התנוחה מאוד, מאוד, מעט.
הוא חופן את הפנים בידו.
היא שינתה את התנוחה שלה למשהו יעיל שמוריד מהמאמץ שלה באופן גלוי.
הוא היה צריך לדעת עם מי הוא מתעסק כשהוא שמע שהיא חולת מבוכים ודרקונים…
"אוקי, את הצלחת להוציא מזה איזשהו ערך. אנחנו עדיין כאן בעיקר כדי לשלב בין קרדיו לכוח."
הוא שואף לרגע.
"אם אתם מתכוונים להרוויח את גביע דרווין המהולל. לא כאן, ועם חרבות שלכם. לא שלי."
"שלי כבדה, חזקה וחדה יותר בכל מקרה."
הוא מיישר מבט בחזרה אל אביבה.
"אני בטוח."
חזרה אל "תוך כדי תנועה"
התמונה נוצרה בעזרת AI
תגובות