יום רגיל... חבל.
עודכן: 21 בדצמ׳ 2024
מיקום: סופרמרקט
דמות א': עובדת סופרמרקט
דמות ב': קונה
אהרון מתהלך עם הבונבונת על החזה. היא ישנה, נקייה, ובהחלט שבעה.
הוא כבר שם בעגלה את האבקה לאוכל שלה. הוא מחפש חלב.
איפה החלב…
מזווית העניין הוא רואה ילדה אחת דוחפת עגלה תעשייתית עם סחורה. היא עם המדים של המקום.
כשהוא מגיע אליה, היא כבר הפסיקה לדחוף ומסדרת מוצרים המדף.
"הי, סליחה, את עובדת?" השאלה שלו נשמעת מופתעת. היא מרימה אליו גבה וקמה.
הקול שלה יותר עמוק ממה שציפה. ולא כי היא מתאמצת.
"כן, כבר כמה שנים. איך אני יכולה לסייע."
היא מצביעה על התגית שם שלה.
"אני קארינה, בת שלושים, עוזרת מנהל."
הוא במפורש לא מרים גבות, או נשמע מופתע, כשהוא ממשיך עם השאלה שלו.
"אני מחפש חלב פרות. הבת שלי אלרגית לכל הסוגים הטבעוניים, ולחלב עיזים שאמור להיות לא בעייתי."
הוא מצביע על הקטנה שעדיין ישנה על המנשא על החזה שלו.
היא מחייכת לרגע לתינוקת הישנה בנעימים.
"הכמות על המדפים בדיוק נגמרה, כשאסיים את העגלה המסוימת הזאת, אמלא את מדף החלב מחדש."
הוא לא מצליח להמנע מלהרים גבה.
"את קארין? עוזרת מנהל?"
היא מרימה גבה בעצמה, אך מורידה אותה כמעט מייד.
"קארינה. ובני וירון חולים."
הוא מהנהן.
אבי הולך לצחוק עלי… כל כך הרבה.
התמונה נוצרה בעזרת AI
חזרה אל "תוך כדי תנועה"
תגובות