top of page

לא נחמדים | הדברים שאנו כותבים

הטקסטים המופיעים באתר אינם הנוסח הסופי. אתם מוזמנים להירשם ולהגיב - 

תגובותיכם מסייעות לנו בתהליך העריכה, ותופיעו ברשימת התודות כשהספר יצא לאור.
תוכלו גם לקרוא את הסיפורים עוד בשלב כתיבתם ב-Google Docs.

תמונת הסופר/תעומרי קול-טאל

השושן נגד הקוץ

עודכן: לפני 3 ימים

מיקום: קרב בין אבירים

דמות א': אביר א

דמות ב': אביר ב


כשהאפשרויות מולך הן להשתלט על מקום בלתי חדיר או למות כבוגד

שני אבירים נלחמים

סר רוג'ר רוז הוביל את המשלחת למקום במשך ימים, בכדי להימנע מחשיפה מצד בני גורבולק.

זה היה לשווא.


'סר' רוג'ר ת'ורן, מנהיג הצבא המקומי, כבר הכין את ההגנות במיוחד כנגדם. לא היה להם סיכוי. 


זה היה רעיון טיפשי, אבל זה או זה, או שאנשיו ימותו כבוגדים, בשביל האגו של מלכם.


"הי, סר ת'ורן, אני גם אביר המסדר. בוא נפתור זאת בדו-קרב של כבוד. דם ראשון.

אני גורם לך לדמם, אנחנו חוזרים הביתה, אני מדמם, אני העבד של מי שהמלך שלך יגיד, וכבר לא אהיה בעמדה להגיד משהו בקשר לאנשי."


רוז מתנשף, הוא עזב את הקבוצה של אנשיו. שני הצלפים כבר מדממים על הקרקע. הוא מביט בכיוון החריך הגבוה. הוא יתפלא אם ת'ורן באמת נמצא שם ומביט. אבל זה לא שהוא באמת יכול לראות אותו.


ישנה הפוגה עם החיצים. וגם הפסקה עם יריעות העור שמלאות בשמן רותח.


השער נפתח.

והנה השמוק יוצא.

"ביקשת דו-קרב של כבוד, נכון?"


והוא נראה יותר טוב מאשר בציורים שלו. כמובן.

השריון שלו הוא לא הרגיל לאלו שבעמדה שלהם. זה נראה כמו סוודר לכל הגוף שעשוי מחבלים. 


הוא רוצה לגחך. אבל השמוק ממשיך לדבר.

"אתה הצעת דו קרב, אני קיבלתי, ולכן אני מחליט על כלי הנשק. כל אחד מאיתנו ישתמש בכלי האהוב עליו."


הוא מצביע על חצר מגודרת קלות ליד הטירה. של ההוצאות להורג.

"בוא."

 

חזרה אל "תוך כדי תנועה"

התמונה נוצרה בעזרת AI



פוסטים קשורים

הצג הכול

Comments


bottom of page