מיקום: חללית קסומה
דמות א': קוסם תחזוקה בספינה בין כוכבית.
דמות ב': סוחרת נוסעת עם מרכולתה.
קריסי אוהב את המשמרת. חדר הבקרה ותחזוקה הוא היכל של הולוגרמות וקסם טהור. צעד, ריקוד, מחווה וסיסמאות, ומערכת מחליפה מערכת.
הוא מנצח על החיים וחידוש עצמי של 'גלאטיה'. אם יש משהו יותר מספק מזה. הוא לא יודע מהו.
אחד הסימונים מראה את אחת הדיירים החדשים; גליצי מריוט. הסחורה שלה תופסת מחסן שלם. הישג מרשים. מריוט בדיוק הכניסה למערכת מחסן שלה כמה… שינויי מדדים. הוא יצטרך לשאול אותה על זה.
בתום המשמרת הוא הולך לפלאזת האוכל. הפלא ופלא. מי מוסבת לשולחן, לבד.
"הי." קצת שמח מדי, נלהב. הוא ישרוד. הוא עומד לידה, לידו הרובוט אירוח מכיל את הארוחה שבחר.
היא מרימה גבה. "הי, אני מבינה שאתה רוצה לשבת?"
"כן, אני גם אחד האחראים על התחזוקה, ושמתי לב שעשית כמה שינויים במחסן שלך." אם כבר מגושם חברתית, אז עד הסוף. ככה הוא לא יראה חורש רעות או משהו. כמו כן, הכל אמת.
היא סוגרת את העיניים לרגע. "סבבה, תתישב ותאכל את-" היא מעיפה מבט למארחן. "הפיצה וכוס שוקו? שלך."
אחרי שהוא מתיישב והמארחן מגיש לו את המזון, הוא פונה אליה לפני שהוא מתחיל לאכול. "אז, הסחורה שלך היא לא בעיקר שימורים מעוקרים? למה צימצום הטמפרטורה?"
היא מרימה גבה. "זה יותר זול, השימוש במחסן בכל ההיבטים שלו עולה לי כסף אתה יודע."
הוא מהנהן, זה הגיוני. אבל הוא היה צריך לשאול בכל מקרה. "תגידי, את הולכת למכור חלק מזה כאן? את הולכת להיות דיירת כאן כעשרים שנה עד שנגיע לתחנה הקרובה, את יודעת."
היא מחייכת אליו. "אני מיומנת בכשפי דפוסים, אני התכוונתי למצוא כאן עבודה למשך השהייה שלי."
הוא מזדקף מעט. קוטי באמת עזב בתחנה האחרונה. "אחד אנשי התחזוקה ירד איפה שעלית. רוצה לראות אם לעבוד בתחזוקה עובד בשבילך?"
...
חמש שנים אחרי, יוני הולך עם אבא למשמרת שלו היום. אמא לקחה אותו לפני שבוע במשמרת שלה. ושניהם הכי שמחים כשהם לוקחים אותו לפה. "אתה יודע יוניני, כשאתה כאן איתי, ואני יכול להראות לך את מה ואיך שאני עושה כאן. איך אני, ואמא, וכל הדודים שלך שומרים את גלאטיה חיה וקיימת…"
אבא מתכופף ומחבק אותו. "אני אוהב אותך מתוק קטן."
בעולם הזה האנושות משתמשת בקסם/טכנולוגיה סאיונית/מספיק קרוב, וזאת הטכנולוגיה העיקרית מחוץ לכוכבי הלכת כי היא דורשת הכי פחות משאבים.
חזרה אל "תוך כדי תנועה"
התמונה נוצרה בעזרת AI
Comments