מלכודת תיירים
מיקום:עיר שמיים בנוגה
דמות א': טיירי, תייר
דמות ב': קטי, מדריכת תעופה
טיירי מקפץ מהתרגשות. הוא הולך לעוף בנוגה…
קטי המדריכה מחייכת מעט. בטח רגילה לאנשים כמוהו כל הזמן.
"טוב." היא סוגרת אחריהם את המנעל לעיר עצמה. הם עכשיו לבד במערכת חדרים שבה מחליפים בגדים, ולובשים את חליפות השמיים. "תעבור בבקשה על החליפה כמו שהדרכתי. תזכור-"
"אם יש חור, לא יהיה לי זמן לחזור פנימה לפני שאמות בכאבים. הבנתי."
הוא אומר בזמן שהוא אוחז ומתחיל לבדוק את החליפה.
"אז למה אתה בודק ברשלנות?"
היא אומרת ממאחורי הכתף שלו.
הוא עוצר לרגע ומביט בה.
"כי את כבר בדקת?"
היא אפילו לא מחייכת. הקול שלה קר.
"למה אתה בוטח בי עם החיים שלך? אתה מכיר אותי?"
וכן, אלא אם יוכיחו שהיא חיבלה בכוונה, כלומר לא רשלנות, אלא זדון, לרשויות כאן לא יהיה אכפת. חוק דארווין. קוראים לזה. הכתפיים שלו נרפות בתבוסה, והוא מתחיל לבדוק מההתחלה. ביסודיות.
הגב שלו כואב.
ואחרי שעתיים…
זוג 'ציפורי נוגה', אחת מלכותית, אחת פחות, עפות מתחתית העיר.
"איזה יופי!! אני מת על נוגה."
"כן, יופי, עכשיו בוא, אני הולכת להדגים לך את השימוש במערכת איכון כדי לנווט בין הערים כאן."
אחת השיחות, מיני רבות, ברדיו של העיר 'בת ענן'.
חזרה אל "תוך כדי תנועה"
התמונה נוצרה בעזרת AI
תגובות