הטקסטים המופיעים באתר אינם הנוסח הסופי. אתם מוזמנים להירשם ולהגיב -

תגובותיכם מסייעות לנו בתהליך העריכה, ותופיעו ברשימת התודות כשהספר יצא לאור.

אין שום קשר בין האנשים המופיעים בתמונות לבין הטקסטים עצמם.

 

רב מיקום - שיקום

עודכן ב: אפר 17


בית ספר - פריחה


"תראה אורי, אאי זזה בלי הטמר!!"

זוי הקטנה כל-כך שמחה. עוד לא יודעת להגיד אני כמו שצריך, או מתמר, אבל הגיעה לכאן מהקפיטריה בלי המתמר שלה.


אורן מאוד מתרשם. מסיים ללעוס ולבלוע את הכריך.

"וואו, את מדביקה אותי מאוד מהר, אבל את יכולה להיות בשני מקומות בו-זמנית?"


והתממש מאחוריה. נותן לה חיבוק. ואז נופל. בלי המתמר יש לו בחילה איומה. ו'שחרר' את נקודת ההתקדמות.


האורן שחיבק אותה נעלם.


יומיים מהפרק הקודם


הם ישבו בסלון בבית שלהם ב'ה'ישוב של מאדים. גל-עד- ההתחלה.


הם התחבקו, והוא המשיך.


"את נתת לי בחזרה את הבית שלי."


ועוד מיקומים.

בכל אחד הודה לה. בכל אחת דיברו על זוית אחרת.


והחיוך היה כנה.


…..

יום המחרת, בבית במאדים


קריסטיאר עפה באויר ונתנה בעיטה לטרול.

היא הוציאה את הקשת וזעקה את ההשבעה, 'בכוח הקמיע'.

החץ פגע במטרתו.

והטרול נפל. הגיע זמן הביזה.

"מה אתה עושה?"


אורן ישב מול המחשב.

"מטייל ביקום המשחק. אני עכשיו אלפית מצוידת עם חיצי שינה."


"אתה אוהב את זה עכשיו?"

היא לא נשמעה בטוחה.


"זה עוזר להתאמן."


העציצים היו מושקים. החדר נקי.


בדיוק כמה שאמא ואבא אומרים שאורח צריך להתנהג.


"אתה כבר מתאמן."


החיוך שלו היה חם. למראה.

"אני מתגעגע."


"כמובן, חשבתי ללכת לטייל בירחי הטבעת."



הוא חשב לשניה.

"את חושבת שאוכל-"

"אני יכולה לקחת אותך."


"כן. אני יודע."


הוא הסתכל בטבעת בשמש.

הבגדים שלו השתנו.


"אני מוכן כשאת רוצה."


היא הוציאה את הנייד. המסך הראה שני כרטיסים.


החיוך שלה היה עצוב.


"חשבתי הדרך עם הנוף."


החיוך שלו היה כנה.


…….

באותו זמן בכדור הארץ, בקומה השלישית של תל-עד


מנהלת שירותי תוכן רוט הייתה בפגישה עם ההנהלה.


"כן, העלמה ממוני, סרטוני חתולים עדיין מניבים את עיקר ההכנסות,

בתנאי ששאר הסרטונים מאוד מגוונים."


בפינה של המסך, עלמה ממוני (נשואה כבר שלוש שנים, עם שלושה ילדים, תודה רבה.)

ישבה בתימהון עקשן.

"מאז יוטיוב המזורגג."


כל שאר המשתתפים הסכימו.


ונכנסה שיחה.


"סליחה, רבותי, נכנסת שיחה מאחד המועמדים למשרת הכתב-מעבד."

"אני חושבת שזה יהיה נהדר לראות אותך עובדת בחלק היומיומי שלך. יעזור להערכות"


והיא לעולם לא תשחרר מ'ה'עלמה..


הכנס את השיחה.


נוסף ריבוע לשיחה שכבר היו בה שישה.


היא כבר דיברה איתו.



"מר אריס-"

"גברת רוט, את זוכרת ש.."

נו.. הוא ממש צריך את זה.


"אורן.. עד שתחלים.. אתה לא.."

היד שלה על העכבר התכווצה ללא מודעות..


"יופי."


והוא עמד לידה.

"אחותי נתנה לי טיפול רפואי."


"עופרה" עלמה, כמובן. זה מה שהפנים של שתיהן אמרו..


"אם אני לא טועה, מדובר בבחור מלפני שבוע.. למה דחית אותו? זאת לא המאה העשרים שתשלום על נסיעות הוא כזה יקר."


עם אצבעות על הרקות.

"חשבתי ששיקר."


כל האנשים על המסך היו עם פה פעור לרווחה.


"זה אורן אריס," ג'וני ממחלקת החשבונות הכללית.

"הוא הציל את מאדים לפני שלוש שנים" ואיבד התגשמות.


פניה לא הראו הבנה.

"קיבלתי את העבודה?"


"כן, עם בונוס ובקשה שלא לפנות לשאר העיתונות על עוגמת הנפש."


הוא הולך 'לאהוב' את עלמה ממוני.

…..

מאדים, תחנת ההמתנה לטיול השמיים


אורן גיחך כמו שלא יכל במימוש הנוגע.


זוי לידו בתחנת ההמתנה שמה לב.

"מה קורה איתך?"


"משיג עבודה, אספר לך אחר-כך."

אחרי דקה הגיע מרכב האוויר.


שריד מהזמנים שלא היה לחץ אויר מספק. הלהבים הטעינו את האוויר, מה שמשך אותו אפילו יותר למסגרת למטה שפרקה ממנו את המתח.

כלי מאוד מהיר.


הוא התגעגע.


הם ירדו במרכזית.


הערגה על הפנים שלו ברורה.


"עבר הרבה זמן, מאז שאני הייתי פה גם."


הוא חייך מעט בתשובה.


חכה לטירוף ואימה, אתה תאהב את מה שהלך שם בינתיים.

….


התחנה המרכזית היתה קניון. עם אזורי יער, אגמים, וחנויות. הרבה קומות. מקומות מגורים.

ומעבורות שקופות ללוויינים. זה חדש. קודם אלו היו מטוסי חלל.


תת חלוקי חלל שקופים, כנראה היו יותר זולים.

או סתם זה היה הקטע.


האנשים איתם במעבורת היו מטורפים מפחד. ואהבו את זה.

בעבודה שלו בעיתון


"אתה מבין דחסנית, אני מבינה?"

זאת לא הייתה שאלה.


"כן עופרה, עד לרמת שמונה ממדים."


"המף"


היא החוותה רצף על יד אחת, חמישה ממדים, אך עדיין יותר ברמה של שינון מידע מאשר תקשורת.


הכוונת עובד חדש המהירה ביותר בה השתתף.

עדיין בטיול מעל השמים של מאדים. מערכת ארס


הם ירדו בירח דימוס; טירוף. המקום מהיפים ביותר במערכת ארס. אולי כל מערכת השמש.


איים מרחפים, ערפל ששוחים בו. בעלי החיים שהביאו היו אצות, יונים, וחתולים…


כל זן שהגיע התפצל לשישה זנים לפחות.

ארוחה במסעדת הנסיכה הלוחמת.