נתקעת? הנה מילון מונחים
מתוך "רב מיקום"
בית ספר - פריחה
"תראה אורי, אאי זזה בלי הטמר!!"
זוי הקטנה כל-כך שמחה. עוד לא יודעת להגיד אני כמו שצריך, או מתמר, אבל הגיעה לכאן מהקפיטריה בלי המתמר שלה.
אורן מאוד מתרשם. מסיים ללעוס ולבלוע את הכריך.
"וואו, את מדביקה אותי מאוד מהר, אבל את יכולה להיות בשני מקומות בו-זמנית?"
והתממש מאחוריה. נותן לה חיבוק. ואז נופל. בלי המתמר יש לו בחילה איומה. ו'שחרר' את נקודת ההתקדמות.
האורן שחיבק אותה נעלם.
יומיים מהפרק הקודם
הם ישבו בסלון בבית שלהם ב'ה'ישוב של מאדים. גל-עד- ההתחלה.
הם התחבקו, והוא המשיך.
"את נתת לי בחזרה את הבית שלי."
ועוד מיקומים.
בכל אחד הודה לה. בכל אחת דיברו על זוית אחרת.
והחיוך היה כנה.
…..
יום המחרת, בבית במאדים
קריסטיאר עפה באויר ונתנה בעיטה לטרול.
היא הוציאה את הקשת וזעקה את ההשבעה, 'בכוח הקמיע'.
החץ פגע במטרתו.
והטרול נפל. הגיע זמן הביזה.
"מה אתה עושה?"
אורן ישב מול המחשב.
"מטייל ביקום המשחק. אני עכשיו אלפית מצוידת עם חיצי שינה."
"אתה אוהב את זה עכשיו?"
היא לא נשמעה בטוחה.
"זה עוזר להתאמן."
העציצים היו מושקים. החדר נקי.
בדיוק כמה שאמא ואבא אומרים שאורח צריך להתנהג.
"אתה כבר מתאמן."
החיוך שלו היה חם. למראה.
"אני מתגעגע."
"כמובן, חשבתי ללכת לטייל בירחי הטבעת."
הוא חשב לשניה.
"את חושבת שאוכל-"
"אני יכולה לקחת אותך."
"כן. אני יודע."
הוא הסתכל בטבעת בשמש.
הבגדים שלו השתנו.
"אני מוכן כשאת רוצה."
היא הוציאה את הנייד. המסך הראה שני כרטיסים.
החיוך שלה היה עצוב.
"חשבתי הדרך עם הנוף."
החיוך שלו היה כנה.
…….
באותו זמן בכדור הארץ, בקומה השלישית של תל-עד
מנהלת שירותי תוכן רוט הייתה בפגישה עם ההנהלה.
"כן, העלמה ממוני, סרטוני חתולים עדיין מניבים את עיקר ההכנסות,
בתנאי ששאר הסרטונים מאוד מגוונים."
בפינה של המסך, עלמה ממוני (נשואה כבר שלוש שנים, עם שלושה ילדים, תודה רבה.)
ישבה בתימהון עקשן.
"מאז יוטיוב המזורגג."
כל שאר המשתתפים הסכימו.
ונכנסה שיחה.
"סליחה, רבותי, נכנסת שיחה מאחד המועמדים למשרת הכתב-מעבד."
"אני חושבת שזה יהיה נהדר לראות אותך עובדת בחלק היומיומי שלך. יעזור להערכות"
והיא לעולם לא תשחרר מ'ה'עלמה..
הכנס את השיחה.
נוסף ריבוע לשיחה שכבר היו בה שישה.
היא כבר דיברה איתו.
…
"מר אריס-"
"גברת רוט, את זוכרת ש.."
נו.. הוא ממש צריך את זה.
"אורן.. עד שתחלים.. אתה לא.."
היד שלה על העכבר התכווצה ללא מודעות..
"יופי."
והוא עמד לידה.
"אחותי נתנה לי טיפול רפואי."
"עופרה" עלמה, כמובן. זה מה שהפנים של שתיהן אמרו..
"אם אני לא טועה, מדובר בבחור מלפני שבוע.. למה דחית אותו? זאת לא המאה העשרים שתשלום על נסיעות הוא כזה יקר."
עם אצבעות על הרקות.
"חשבתי ששיקר."
כל האנשים על המסך היו עם פה פעור לרווחה.
"זה אורן אריס," ג'וני ממחלקת החשבונות הכללית.
"הוא הציל את מאדים לפני שלוש שנים" ואיבד התגשמות.
פניה לא הראו הבנה.
"קיבלתי את העבודה?"
"כן, עם בונוס ובקשה שלא לפנות לשאר העיתונות על עוגמת הנפש."
הוא הולך 'לאהוב' את עלמה ממוני.
…..
מאדים, תחנת ההמתנה לטיול השמיים
אורן גיחך כמו שלא יכל במימוש הנוגע.
זוי לידו בתחנת ההמתנה שמה לב.
"מה קורה איתך?"
"משיג עבודה, אספר לך אחר-כך."
אחרי דקה הגיע מרכב האוויר.
שריד מהזמנים שלא היה לחץ אויר מספק. הלהבים הטעינו את האוויר, מה שמשך אותו אפילו יותר למסגרת למטה שפרקה ממנו את המתח.
כלי מאוד מהיר.
הוא התגעגע.
הם ירדו במרכזית.
הערגה על הפנים שלו ברורה.
"עבר הרבה זמן, מאז שאני הייתי פה גם."
הוא חייך מעט בתשובה.
חכה לטירוף ואימה, אתה תאהב את מה שהלך שם בינתיים.
….
התחנה המרכזית היתה קניון. עם אזורי יער, אגמים, וחנויות. הרבה קומות. מקומות מגורים.
ומעבורות שקופות ללוויינים. זה חדש. קודם אלו היו מטוסי חלל.
תת חלוקי חלל שקופים, כנראה היו יותר זולים.
או סתם זה היה הקטע.
האנשים איתם במעבורת היו מטורפים מפחד. ואהבו את זה.
…
בעבודה שלו בעיתון
"אתה מבין דחסנית, אני מבינה?"
זאת לא הייתה שאלה.
"כן עופרה, עד לרמת שמונה ממדים."
"המף"
היא החוותה רצף על יד אחת, חמישה ממדים, אך עדיין יותר ברמה של שינון מידע מאשר תקשורת.
הכוונת עובד חדש המהירה ביותר בה השתתף.
…
עדיין בטיול מעל השמים של מאדים. מערכת ארס
הם ירדו בירח דימוס; טירוף. המקום מהיפים ביותר במערכת ארס. אולי כל מערכת השמש.
איים מרחפים, ערפל ששוחים בו. בעלי החיים שהביאו היו אצות, יונים, וחתולים…
כל זן שהגיע התפצל לשישה זנים לפחות.
…
ארוחה במסעדת הנסיכה הלוחמת.
הם אכלו את האפשרות הכשרה. סלט. טעים. מזין. מהונדס להזין בצורה מלאה.
אורן כבר במנה שניה.
"באמת טיול נעים, תודה לך."
"הטיול רק מתחיל, אורן. אנחנו חוגגים."
הם היו כבדים כשעזבו. שחייה בערפל עשתה את היום.
וקדימה לפובוס; אימה.
…
באותו זמן, ניו יורק
רונה וורן היתה מבולבלת..
הוא עדיין עובד, וכן, הוא משתגר למשלוחים…
אבל זה כל מה שמראה שהוא, אחד מהם.
"כן, רונה?"
הוא חש במבט שלה…
"כלום, סתם חושבת."
…
המשך הטיול השמימי
אם דימוס נראה כמו חלום או משחק מחשב לילדים...
פובוס היה מנהרות, ואש, ומה שהפריד מריק החלל היתה קליפה דקה של פלסמה.
וגם לפה הביאו בעלי חיים כדי לראות למה יהפכו.
לטאות וחרקים שיכולים לבלוע אדם בביס וחצי.
די מתוקים למען האמת. יעשו הכל בשביל ליטוף.
אורן היה בתוך ערימה של סלמנדרות להבה, כל אחת גדולה מאדם בוגר. הוא השתגר מאחת לשניה, מלטף ומדגדג. צחקוקי הבאס שלהן, מרגיעים משהו בו. שלא נרגע כבר שנים.
"אח שלך מתנהג כמו ילד." אימו של ילד שגם הוא היה בערימה העירה לזוי.
"אני יודעת. אני קיוויתי לזה." שתיהן נשארות על הספסל ליד. רואות את בני המשפחה נהנים.
…
"תודה לך"
אורן אמר לזוי.
הם היו בטיול לאורך הסמבטיון. לא בדיוק המיתולוגיה הנכונה, אבל תטיס היה תפוס.
"אני אוהבת אותך"
וזה ענה על כל השאלות.
…
יומיים אחרי הטיול
החלוק חלל 'טמפראנס' התקרב למקביל של חישוק החלל שעזבו בכדור הארץ.
בגל-עד התחלה, מאדים, בביתם
זוי ואורן אכלו ארוחת בוקר.
זוי נגבה את הלחי מהרוטב סלט,
"אתה זוכר למה קוראים להם חלוקים?"
הוא 'נגס' בהמבורגר. בלע.
"חלל? כלומר, כאילו?"
היא הנהנה.
"הם באופן כללי לא מפעילים יותר מדי בעצמם.
החישוקים, מניפים, מעצבי התמד, כל אלו עושים את מרבית העבודה.
כמו כשאת זורקת אבנים באגם, ניתז, ניתז."
"חשבתי כך."
…
באותו הזמן
טמפראנס עגנה. היציאה היתה לתוך מסדרון מתפתל.
בסוף המסדרון, חוקי הטבע היו שונים. גמישים, היקום היה אחר.
ההתגשמויות של זואי ואורן שיצאו מכדור הארץ הגיעו להיכל.
הרוב הגיעו כדי לעבור למערכת שמש אחרת.
בלי יותר מדי שהייה לראות את הנוף.
ואז יש את אלו שבאו להסתגל. להתאמן. לפרוח לרב מיקומיים.
ויש אינטרנט.
Image by Free-Photos from Pixabay