ארי-פז היה כאן - פרק ו

מתוך "המיתוס של ארי-פז"

"יומן הקברניט, תאריך כוכבי 301713.0136986302-", עצר ארי-פז לנשום אוויר והשהה את ההקלטה. זה היה מספר ארוך הוא הרהר. הוא חייך כשנזכר איך מצא את האפליקציה שמקליטה רשימות בסגנון מסע בין כוכבים. 1 ↓

"אלה מסעותיה של ספינת החלל ארי-פז, בחיפוש אחר אינטליגנציה מלאכותית שתהיה שקולה לטיפשות הטבעית. במחשבה שניה, כנראה שזה אבוד." ארי-פז חייך לרגע, משועשע, והביט בצוציק שהחזיר לו מבט עצוב כשפיו נוטה כלפי מטה, כרגיל.

"ימים מעניינים עברו לאחרונה בכוכב גולדמן. בשני באפריל צוין 'יום המודעות העולמי לאוטיזם', שנוצר על ידי ארגון 'Autism Speaks'", ליטף ארי-פז את צוציק, עת שיחזר את אירועי אותו היום...

..."היודעים הנכם איזה יום היום?" שאל ארי-פז בסיום ארוחת הצהריים.

"יום שישי, שני באפריל", השיב לירן לאחר שהביט בשעון.

"ערב שביעי של פסח", השיב איתמר.

יואל הציץ בסלולרי, "יום הולדתו של הנס כריסטיאן אנדרסן", השיב בחיוך.

"מאיפה זה נשמע לי מוכר?" תהה לירן, אך כשהבחין שארי-פז מטופף באצבעותיו במהירות שאל "ובכן?" 2 ↓

"המודעים הנכם כי זהו יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם?" שאל ארי-פז.

"הו!" הרים איתמר אצבעו באוויר, "כעת אני מודע!"

"מצחיק", רטן ארי-פז.

"יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם..." אמר לירן לעצמו עת בדק בסלולרי, "כן... יום המודעות לאנשים עם אוטיזם... מתי יום המודעות לאנשים עם הומוסקסואליות?" שאל בקול.

"אתה מתכוון למצעד הגאווה, או לחודש הגאווה?" תהה איתמר.

"לא צריך לומר 'אנשים הומוסקסואלים'?" שאל יואל.

"בדיוק לזה התכוונתי", השיב לירן, "ממה שראיתי, ביום המודעות לאוטיזם מסבירים להורים של 'אנשים על אוטיזם' על 'אנשים עם אוטיזם', מסבירים ל'אנשים עם אוטיזם' על 'אנשים עם אוטיזם', מסבירים לאנשי מקצוע על 'אנשים עם אוטיזם'"...

..."וכמעט ולא מדברים עם אנשים אוטיסטים בעצמם" סיים ארי-פז לצטט את דברי לירן. 2 ↓

פניו של ארי-פז שיקפו את ארשת פניו של צוציק, והוא המשיך, "באופן אישי אני ובני המשפחה תומכים בסנגור עצמי וחוגגים את 'חג האוטיסטים הבינלאומי' שחל ב-18 ביוני, ובו האדם האוטיסט פשוט מקבל את היותו אדם, בניגוד לגישה שמתייחסת לסבל שגורם האוטיזם. ארבעתנו מאמינים שכל אדם זקוק וראוי לסיוע בכדי לממש את הפוטנציאל שלו." 3 ↓

"נראה שבישראל מצליחים להתגבר על הקורונה בעזרת החיסונים", אמר ארי-פז, מביט בעיניים מוצרות אל מארז המסכות הגנה שמונח על המדף בחדרו, על אף שיש להן הדפסים משעשעים, "החנויות נפתחות, סוף סוף אפשר לשבת ולאכול כמו בנאדם, אם כי בתי הקולנוע עדיין סגורים. ממה שהבנתי, יואל עדיין בחל"ת, לירן ואיתמר עובדים מהבית."

ארי-פז התעטש והשהה את ההקלטה. הוא הרגיש צורך לשטוף פניו ולקנח את אפו וחש שבמצבו קשה לו להתרכז בכדי להתעתק. ארי-פז הלך למקלחת וכשחזר המשיך בהקלטה, "למרבה הצער, כיוון שהקורונה בנסיגה, ואנשים כבר פחות שומרים על מרחק, מחלות אחרות בדרכי הנשימה חזרו. הייתי אומר שלפני מספר ימים נדבקנו בשפעת, אם הרופא לא היה מסביר שזו לא עונת השפעת", התעטש ארי-פז שוב, "כך או כך, כולנו מחוסנים בפני קורונה ואף אחד מאיתנו לא איבד את חוש הריח. גם אם הייתי מעוניין בכך, בזמנים מסוימים. נוסף על כך, אני צריך להשתמש במסכת ההגנה גם במקומות של תו ירוק, כי אני לא רוצה להדביק אחרים".

הוא עצר בכדי לקנח את אפו בממחטה, ולגם מכוס התה שלידו יחד עם טבליה לטיפול בהצטננות.

"בשביעי של פסח נפגשנו עם אחיו של אבא לירן, לביא, ובני משפחתו. לירן היה מאושר כפי שלא היה מאושר זמן מה קודם לכן" שחזר ארי-פז...

...לביא, אחיו של לירן צלצל בשבת בצהריים וסיפר שהוא, אשתו, בתם וחברתה והכלבת פומרניין צ'יף סיימו ארוחת צהריים אצל הוריהם של לירן ולביא, והם זמינים להיפגש בבית קפה. המשפחה המאוחדת ישבה במרפסת של בית קפה "טעים פה", שבו ישבו גם במפגש הקודם, אי אז בפסח שלפני הקורונה.

לירן נזכר איך בפעם שעברה צ'יף השתינה על הדשא המלאכותי, וכולם חייכו. לביא אמר שהפעם הם כבר דאגו לזה. איתמר הביט לצדדים שמא מישהו שמע אותם ונרגע כשראה שהדיבורים ברקע נמשכים כרגיל.

המלצרית הגיע לקבל הזמנה, ארי-פז הזמין שוקו עם מרשמלו, כיוון שלא הייתה לו סבלנות להסברים. לירן ואיתמר הזמינו עוגת גבינה ושני קפה, יואל הזמין מילקשייק תות וכך גם לביא. לייזה, אשתו, הזמינה פנקייק, ביתם דקל וחברתה הזמינו כל אחת שוקו ופונדנט שוקולד, ונמנעו מלאכול את הקצפת והגלידה שהתלוו לפונדנט, וגם את מרבית השוקולד.

"הן לא אוכלות את זה?" תהה לירן.

"אילו ילדות לא אוכלות את הקצפת?" שאל איתמר.

"ילדות רזות", חייך לביא.

אופנוע חלף ברחוב, מנועו מרעיש בקול רם. לירן התכווץ במקומו וארי-פז שם ידיו על אוזניו. לייזה הביטה בהם בחמלה.

כולם סיפרו את קורותיהם חוויות ובשלב מסוים לייזה שאלה את ארי-פז, "שמעתי שיש לך יכולת שיגור...?"

"לא בקול רם, אם אפשר", אמר איתמר והביט לצדדים.

"האם אתה משתגר באמצעות מכשיר כלשהו?" שאלה לייזה בשקט.

"אני מתעתק באמצעות קסם", הסביר ארי-פז, זוקף חזהו.

"אתה נעלם במקום אחד ומופיע בשני, או פותח פורטל וצועד למקום אליו אתה רוצה להגיע?" תהתה לייזה.

"אני נעלם במקום אחד ומופיע בשני", השיב ארי-פז, "ראיתי פורטלים בסרטי מארוול... האמנם זה אפשרי?"

"חקרתי את הנושא לעומק", ציין איתמר.

"תוכל להסביר לי בבית, בנחת?" ביקש ארי-פז.

"אני מבין", חייך איתמר...

..."לביא ומשפחתו מיהרו לחזור לביתם, ולמרבה השמחה לביא שילם על כולנו", חייך ארי-פז והתעטש לאחר מכן, "נותרתי עם הרבה חומר למחשבה. למרבה הצער ההצטננות הזו מקשה על כולנו, ולמרות כל ניסיונותיי איני מצליח לדמיין פורטל, ואף קשה לי להתמקד בכדי להתעתק בדרך הרגילה", נאנח ארי-פז.

"שלשום היה יום הזיכרון וחשתי עצב, גם אם באופן אישי לא הכרתי אף אדם שנפטר במערכות ישראל. לירן השמיע במחשב שירים שקשורים ליום הזיכרון, ושמתי לב שלפעמים השירים הכי מרגשים הם שירים עצובים. לירן הסביר לי שכשהיה צעיר למד להתחבר לרגשות דרך שירים, ואכן, הוא התחבר בתחילה בעיקר לשירים עצובים..."

כשהשיר "מכתב קטן" ששרו דני רובס ואופירה יוספי החל להתנגן בראשו המשיך ארי-פז, "בערב יום העצמאות יצאנו לטייל בעיר"...

...איתמר, יואל, ארי-פז ולירן טיילו טיול קצר ברחוב הראשי, והתאכזבו לראות שהתנועה זורמת כסדרה, לעומת השדה שעברה, והפעם רק רמקולים מציינים את החגיגות, שמתנהלות בהתאם למגבלות התו הירוק.

אכזבה נוספת הייתה כשגילה איתמר שהפיצרייה האהובה עליו סגורה, והם הלכו לאכול גלידה ולאחר מכן חזרו לביתם. זמן לא רב לאחר מכן החלו מטחי זיקוקים.

"למה הזיקוקים האלה מרגישים כמו שריפת כסף באוויר?" רטן יואל.

"כי זה בדיוק כך", השיב איתמר.

"שלא לדבר על הלומי קרב, כמו אותו אדם שהצית עצמו..." חשק יואל שפתיו. 4 ↓

בני המשפחה השתתקו והרכינו ראשם. כעבור כדקה הוסיף ארי-פז, "כך גם לגבי אוטיסטים, או אנשים חרדתיים, או בעלי חיים", והביט אל עבר החתולים.

"הייתי שמח אם היו עושים מופע של רחפנים עם מנורות, או מופע לייזרים", אמר לירן.

"זה יכול להיות רעיון ממש טוב, וגם חסכוני", אמר איתמר, "ברחפנים ולייזרים ניתן להשתמש שוב"...

"עד כאן", סיים ארי-פז את ההקלטה ולאחר מכן בהה שוב באוויר, מנסה לדמיין פתח שמוביל אל הסלון, אך ללא הצלחה.

"יואל, אתה מוכן להביא לי כוס תה, בבקשה?" קרא ארי-פז.

מספר דקות לאחר מכן הגיע יואל, והניח על שולחנו של ארי-פז מגש ועליו קנקן מים חמים, כוס זכוכית, צלחת ועליה תיון וכפית ולידם עוגית חמאה עטופה בניילון. "נדרשת מעט הרכבה", חייך יואל ויצא.

"מצחיק", רטן ארי-פז לעצמו.

---

1 ↑ אתר לחישוב תאריך כוכבי. בהתחשב בכך שהספירה מתחילה מה-1 בינואר 2323 ומחושבת לפי שניות, זה בהחלט יוצא ארוך... מסתבר שקיימת אפליקציה באנדרואיד של הקלטת "יומן הקברניט". אני מניח שיש גם לאייפון.

2 ↑ בהשראת הפרק "היום יום הולדת" בסדרה "קרובים קרובים".

2 ↑ מתוך הערך "יום המודעות העולמי לאוטיזם" בוויקיפדיה העברית.

3 ↑ מתוך הערך "חג האוטיסטים הבינלאומי" בוויקיפדיה העברית.

4 ↑ "מצבו של איציק סעידיאן מוסיף להיות אנוש" - מיטל יסעור בית-אור, 15/04/2021, ישראל היום

Image by Alexandra_Koch from Pixabay

---

אינטליגנציה מלאכותית אינה שקולה לטיפשות טבעית

רוצים לרכוש מסיכה כזו? או אולי תיק למחשב נייד?

יש גם עיצובים אחרים לבחירתכם.