מתוך "נקודת התפרצות"
כשאני שוקד על כתיבת שיר, סיפור או מאמר בשמיעה ראשונה, בדמיוני מובעים כל הרגשות, האמיתות והשאר
נוסחים נוספים מאבדים מקסמם וכשכבר הכתוב על הנייר כאילו כבר אינו חלק ממני
אני עורך אותו ולעיתים מרגיש שיכולתי לכתוב זאת, בנוסח אחר. ביחוד כשאני כבר מעצב את הטקסט.
לעיתים בכתיבה אני ממהר להגיע לסוף או לעיקר אחרי כן אני בונה את כל שלבי המעבר
וכשהכתוב מוצג בפני האנשים אני מתרכז בעיקר במה שנכתב פחות ברגשות מאחורי הדברים.
"הנייר סופג הכל", נאמר אך האם גם הרגשות נספגים בנייר?
נכתב במארס 1998
Image by Free-Photos from Pixabay