מתוך "התראה עצמך עם חבר?"
"האט", אומרים לי, "האט קח אוויר, מרווח נשימה. תקווה.
אל תלחץ בעצמך, אל תלך כך על כל הקופה. הנח, הרפה את גופך ונפשך.
הן תוכל להמשיך לצעוד ואף לא לבד תהיה בדרכך. הקשב - הן עוד לב מקשיב לליבך וקול נוסף יצטרף לשירתך."
"מתי?" הנך שואל, מצפה לתשובה מתחמקת.
"אפילו עכשיו, הן תבין, המסע כבר התחיל יש מי שמקשיב, שמבין, שמצפה לך."
"ואם אפחידו כשאבוא לא מוכן?"
"יראך מבעד למסיכה, ויעזור לך לגלות עצמך. אך אנא, האט. פן תשחק עצמך פן תיפול בעודך מביט לנקודה אליה רצית להגיע, שתנצנץ לעברך כמו נעלמת מעבר לאופק."
נכתב באוקטובר 2000, אפשר לומר שבהשראת "הסיפור שאינו נגמר" מאת מיכאל אנדה
Image by Peggy und Marco Lachmann-Anke from Pixabay