מתוך "נקודת התפרצות"
יש ואני אומר, "עזוב, את מי זה מעניין חשוב על דברים אחרים, שלא תסתבך בהסברים."
לרוב אני לא ממש נחשף, לא רוצה להסתכן. אין כמעט אדם אחד שמכיר אותי כמו שאני ועודני מביט, שואל וחוקר את עצמי.
לרוב, כשאני מתחיל להיפתח אני בוחן את האדם שמולי האם הוא שופט אותי? האם הוא מבין?
לרוב מדבר אני על נושאים כלליים על המסיכות שיש לי: גר בעכו, עם ההורים, לומד תכנות מחשבים, עוסק באינטרנט ומתעניין בהרבה תחומים.
תמיד אני מוצא עצמי מסתיר דברים נוגע, לא נוגע, ממעט בהסברים. כשאני מתקרב למישהו ומרגיש ביטחון עדיין איני נחשף כולי, עדיין השני לא כל כך אמיתי.
עיתים איני יודע מה הטעם בחשיפה - מה מבקש אני - רחמים או חמלה?
נכתב במארס 1998
Image by Hamed Mehrnik from Pixabay