תרגום לפואמה "If" שכתב רודיארד קיפלינג

English original below

אִם תּוּכַל לִשְׁמֹר עַל רֹאשׁ צָלוּל כְּשֶׁכֻּלָּם סְבִיבְךָ מְאַבְּדִים אֶת שֶׁלָּהֶם, וּמַאֲשִׁימִים בְּכָךְ אוֹתְךָ, אִם תּוּכַל לִסְמֹךְ עַל עַצְמְךָ כְּשֶׁכֻּלָּם בְּךָ מְפַקְפְּקִים אַךְ לָקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁהֵם כְּלַפֶּיךָ סַפְקָנִים. אִם תּוּכַל לְהַמְתִּין, מִבְּלִי לְהִתְעַיֵּף מֵהַהַמְתָּנָה אוֹ לִהְיוֹת מֻשָּׂא לְשֶׁקֶר, מִבְּלִי לַעֲסֹק בִּשְׁקָרִים אוֹ לִהְיוֹת שָׂנוּא, מִבְּלִי לַשִּׂנְאָה לְהִכָּנַע וַעֲדַיִן לֹא לְהֵרָאוֹת טוֹב מִדַּי, אוֹ לִדְבַר דְּבָרִים גְּבוֹהִים אִם תּוּכַל לַחְלֹם – מִבְּלִי לָתֵת לַחֲלוֹמוֹת לִשְׁלֹט בְּךָ, אִם תּוּכַל לַחְשֹׁב - אַךְ לֹא רַק בַּשְּׁבִיל הַחֲשִׁיבָה, אִם תּוּכַל לִפְגֹּשׁ בַּנִּצָּחוֹן וּבָאָסוֹן וּבַשֵּׁנִי הַמִּתְחַזִּים לִנְהֹג בַּשִּׁוְיוֹן, אִם תּוּכַל לִסְבֹּל שֶׁהָאֱמֶת אוֹתָהּ אָמַרְתָּ מְסוּלֶּפֶת בִּידֵי נוֹכְלִים כְּמַלְכֹּדֶת לַטִּפְּשִׁים, לִצְפוֹת אֵיךְ נִשְׁבָּרִים הַדְּבָרִים לָהֶם חַיֶּיךָ הִקְדַּשְׁתָּ וּלְהִתְכּוֹפֵף וְלִבְנוֹתָם מֵחָדָשׁ בְּאוֹתָם כֵּלִים שְׁחוּקִים אִם תּוּכַל אֶת כֹּל זְכִיּוֹתֶיךָ לַעֲרֹם בָּעֲרֵמָה וּלְסַכְּנַם בְּהַטָּלַת מַטְבֵּעַ וּלְהַפְסִיד, וּלְהַתְחִיל מְחַדֵּשׁ מֵהַהַתְחָלָה וְעַל הַהֶפְסֵד לֹא לְבַזְבֵּז מִלָּה אִם תּוּכַל לְהַכְרִיחַ אֶת לִבְּךָ, עֲצַבֶּיךָ וּשְׁרִירֶיךָ זְמַן רָב אַחֲרֵי שֶׁהֵם מִתְרוֹפְפִים, לְשָׁרֵת אֶת מַטְּרָתְךָ וּלְהַמְשִׁיךְ כָּךְ, גַּם אִם לֹא נוֹתַר דָּבָר בְּךָ מִלְּבַד כֹּחַ הָרָצוֹן הָאוֹמֵר לָהֶם "אַל תְּוַתְּרוּ!" אִם תּוּכַל לִנְאֹם בִּפְנֵי קָהָל, וְעַל יָשְׁרְךָ לִשְׁמֹר אוֹ לִצְעֹד עִם מְלָכִים, בְּלֹא לְאַבֵּד אֶת הַמַּגָּע הַפָּשׁוּט אִם בְּךָ אוֹיְבִים אוֹ יְדִידִים אוֹהֲבִים לֹא יְכוֹלִים לִפְגֹעַ אִם כָּל אָדָם נֶחְשָׁב בְּעֵינֵיךָ, אֵבֶל לֹא יוֹתֵר מִדַּי אִם תּוּכַל לְמַלֵּא אֶת הַדַּקָּה הֲלֹא סַלְחָנִית בְּשִׁשִּׁים שְׁנִיּוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁל רִיצָה לַמֶּרְחָק שֶׁלְּךָ הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּעוֹלָם יִמָּצֵא, וְחָשׁוּב מִכָּךְ, בְּנִי, גֶּבֶר תִּהְיֶה.

המקור

If you can keep your head when all about you Are losing theirs and blaming it on you, If you can trust yourself when all men doubt you, But make allowance for their doubting too; If you can wait and not be tired by waiting, Or being lied about, don’t deal in lies, Or being hated, don’t give way to hating, And yet don’t look too good, nor talk too wise: If you can dream—and not make dreams your master; If you can think—and not make thoughts your aim; If you can meet with Triumph and Disaster And treat those two impostors just the same; If you can bear to hear the truth you've spoken Twisted by knaves to make a trap for fools, Or watch the things you gave your life to, broken, And stoop and build ’em up with worn-out tools: If you can make one heap of all your winnings And risk it on one turn of pitch-and-toss, And lose, and start again at your beginnings And never breathe a word about your loss; If you can force your heart and nerve and sinew To serve your turn long after they are gone, And so hold on when there is nothing in you Except the Will which says to them: “Hold on!” If you can talk with crowds and keep your virtue, Or walk with Kings—nor lose the common touch, If neither foes nor loving friends can hurt you, If all men count with you, but none too much; If you can fill the unforgiving minute With sixty seconds’ worth of distance run, Yours is the Earth and everything that’s in it, And—which is more—you’ll be a Man, my son.

-- Rudyard Kipling

---

תודה לעומרי על עריכת התרגום

Cover of an edition of If— by Doubleday Page & Company, New York, taken from Commons

---

גרסה דיגיטלית מאוירת לפואמה