חזרה לפעילות, אחרי טלטלה עזה...

בחזרה למידעונים

אתם מכירים את הסיפור על איברי הגוף שהתווכחו ביניהם מי יהיה הבוס, עד שהחור תחת התכווץ למשך זמן מה ואיברי הגוף נכנעו לו? אז כשיש פגיעה ברקטום (ולא אפרט כרגע), התחושה היא של סופרמן עם קריפטונייט תקוע עמוק בפנים. וכן, בהזדמנות אעצב חולצה כזו...

אז לאחר מספר שנים של סבל וטיפולים חלקיים, הסכמתי לעשות ניתוח.

וכמו שאני אומר פעמים רבות, ניתוח הוא רק חלק קטן מההחלמה.

ב-3 למאי נותחתי באסותא ע"י רופאה שטיפלה בי במכבי, ובמסגרת פרוטוקול לאחר הניתוח קיבלתי משככי כאבים שכללו נורופן - תרופה שממש לא הייתי אמור לקבל, לפי ההתוויות הרפואיות.

תוך שבועיים סבלתי מתשישות, כאבים, צינון ובסופו של דבר התקף חמור של דיברטיקוליטיס על רקע הרעלת נורופן, ואושפזתי בבית חולים "בני ציון" בחיפה למשך מספר ימים.

אני לא יכול לומר לגבי כל הצוות, אבל האחראי עלי גרם לי להרגיש שהגעתי לגיהינום.

עשיתי ככל שביכולתי בכדי לטפל בטראומה (טוב שהיו שם כמה אנשים שבאמת היה אכפת להם), ולאחר מכן הייתי זקוק לטיפול משקם במסגרת מכבי.

כיום אני כבר מרגיש יחסית טוב יותר. אני מקווה...

מן הסתם במהלך חודש מאי לא יכולתי ממש לשבת ליד המחשב, הן בגלל כאבים ותשישות, הן בגלל קשיים בריכוז.

בהדרגה אני מחלים וחוזר לפעילות.

יש מספר סיפורים בשלבי עריכה - שאותם ניתן לקרוא בגוגל דוקס למי שיש לו הרשאה לכך.

ככל הנראה אכתוב גם סיפור או שניים לגבי החוויה הזו...

לאחר שמאוד התלהבתי מהסיפור של יאנוס פסעים, עומרי מתרגם אותו לעברית וכבר העלינו את הפרק השני לאתר. לאחר שיסיים לתרגם, עומרי יערוך וירחיב את הסיפור.

[הכנס כאן שורה אופטימית]

יובל

---

Original image by Clker-Free-Vector-Images from Pixabay