קרה ריפלין; שכירת חרב פרק שלישי בספר ראשון
- עומרי קול טאל
- 29 בדצמ׳ 2025
- זמן קריאה 4 דקות
הנפה ראשונה -1-3-
אחרי רבע שעה היא סיימה לאסוף את כל הפלזמה, שנאמדת ביותר מסה מהמטולים המקוריים. כנראה שהבזק גאמה מרוכז מאיזור זמן דליל יותר, במעלה הפרש זמן חלל מוסיף למשוואה הרבה יותר אנרגיה שהופכת למסה.
זה רק מועיל לה. הדבר היחיד בכל החרבוש הזה שמועיל לה.
היא כל-כך הולכת לחסל את הפיראטים הללו.
על מסך לידה, שאפילו לא נמצא בטווח הראיה שלה, דמות של בחור שנראה דומה לאחת הדמויות בפאנדום שלה, מהנהן בהסכמה קודרת.
אם היא הייתה מביטה בכיוון, היא היתה מתפקעת בצחוק. לכן הממשק לא הקרין זאת במקום שבו היא תראה…
בסופו של דבר, היא סיימה להירגע, והפעילה מחדש את הסרטון מאבא ואמא."אוי מתוקה, אני כל-כך אהבתי לבקר את האחיינים של אבא שלך, בני עכשיו גם עבר לביתנן משלו. הוא בדיוק כמוך בגילו…"
אמא מחייכת לעצמה, ואז קופצת, כשנזכרה במשהו לספר. "או, כמעט שכחתי, ראינו תיעוד שיש זוג ביתננים פיראטיים בסביבות השלל שלך, הם משתמשים במטולים מסוג מוקש תפיסה, זה אומר שאם הם מנסים איתך, את צריכה להשתמש ברשת שלך בצורה לא מאוזנת כדי לוודא שהענן פלזמה שלהם לא יהיה אחיד מספיק כדי למנוע ממך לראות אותם וככה תוכלי לעצור אותם.
אוהבת אותך, ביי."
היא חופנת את הפנים שלה בידיים. מתה מבושה."כבר אמרתי שאני מצטער!!"
היא מרימה את הראש. "אני לא מאשימה אותך בכלל!"
…
"אביתר, מירי, הקשר הסביל עם היליאוס אאורה, עובר הפרעות בלתי צפויות."
מירי ואביתר חולקים מבט. הממשק של המערכת לא היה מעביר את המידע בצורה הישירה הזאת, אם ההסבר הסביר היה תקלות ביעד חופשה שלהם, או משהו תמים אחר.
זה אומר…
כל אחד מהם תופס את השולאי מציאות מדומה שלו, ונכנסים לעמדות הגנה על הבית שלהם.מירי מתמקדת בממשק סריקה של המערכת, אביתר מתמקד במערכות נשק ותחזוקה.
בתוך דקה מופיעים שלושה ביתננים שלא אמורים להיות באיזור.
מירי מתמקדת בלצבוע מטרות של תועלת מירבית.
אביתר מארגן את הטילים, מסוקי ריק, לייזרים ושאר מערכות ההגנה, חיצוניות ופנימיות. הם עובדים ביחד מצוין, והממשק ממלא את המקומות שהם לא מספיקים. אבל זה לא מספיק.
"עומס עיבוד כתוצאה מפגיעה בשלדה החיצונית בנ-"
מירי קוטעת אותו. "זה בסדר, אתה יכול להגיד שכואב לך."
אביתר שולח אליה מבט, והממשק שותק. לחצי דקה. "אמא, זה ממש כואב, אני לא אמיתי, למה זה כואב."
היא מהנהנת. "ממשק מערכת, אני צריכה שתיתן לי מילת הפעלה לקיצור דרך. אני צריכה שתבחר שם."
"או-אוקיי, תקראי לי מישי."
היא מהנהנת, ומביטה באביתר, הוא מנהנן בחזרה אליה, אבל היא לא בטוחה מה זה אומר. "אוקי מישי, אני צריכה שתקרין לי דמות ממשק, עדיף בדמות אנוש."
"אמא, יש לנו זמן לזה בכלל?"
"אתה אומר שזה באמת משהו שאתה צריך להפנות אליו זמן מעבד משמעותי?"
על המרקע משקפיים של שניהם מופיע דמות של נער בן עשרה, מירי מזהה את הדמיון לשניהם.
מירי מתמקדת בחיבור העמוק יותר למערכת, כמו שהתודעה שלה עצמה וכל אדם אחר, הינה בעצמה ממשק בין היקום לבין הנשמה שלה, היא עכשיו מחפשת את הנשמה בצד השני של הממשק.
היא מגלה שאיחרה. היא מביטה באביתר.
הוא מחייך אליה."אני אגן עליו יותר טוב."
היא מהנהנת, והיריות של אביתר כנגד האויבים השתפרו בצורה אדירה, זה עוזר שהקשר שלו למערכת עכשיו כפול. "אתם באמת חושבים שזה היה שווה את זה."
מירי היא זאת שעונה למישי. "אתה קראת לי אמא. מה אתה חושב."
"שאת לא בוטחת בתודעות מלאכותיות מסיבות טובות, כי את מכירה המון מקרים שבהם הוכחנו שלא ניתן לבטוח בנו."
"האם אני לא יכולה לבטוח בך?"
"כמובן שאת יכולה, את אמא שלי ואני אהפוך לשברים למיחזור לפני שאתן למשהו לקרות לך ולאבא."
היא חושבת על לחלוק מבט עם אביתר. אבל אין באמת זמן. היא מרגישה את אביתר מתכווץ מכאב, הוא הרי עכשיו מרגיש כל פגיעה בבית. כל לייזר. כל מטול, כל פלישת מסוקים עצמוניים. הם בינתיים ממשיכים להדוף. זה לא יספיק.
בסופו של דבר אביתר כמעט התמוטט כשהם החמיצו לייזר תוקף שפגע בקיר של המנוע. כמה טונות אבדו בשניות, עד שהנוזל באזור הפגיעה רתח והשאיר סתימה. …
בזמן שהממשק של הארנבת אוסף יותר מידע היסטורי על האויבים, מארגן הדמיות ותרחישי קרב, קרה משתמשת בזמן לאימון סבולת. היא ירדה למעבורת שנמצאת בדיוק לפני תחום הרשת. כבידה של קצת יותר משתיים וחצי הרגיל. כמה תרגילים של משקל גוף, שכיבה בזווית משתנה. אחרי כמה ימים היא כבר יכולה לעמוד ולרוץ ריצה קלה.
היא מוסיפה אימוני מציאות מדומה.
זה נשמע יותר טוב ממשחקי מחשב. ונראה שהממשק נעשה יותר יעיל אחרי כל זמן אימון כזה.
היא כבר הרבה יותר חדה. וההפרש בשטף זמן מהאיזור הרגיל גם מאמן אותה בלהגיב מהר יותר גם כשהיריב חי עם שעון מהיר משלה.
מתכוננת למלחמה הקודמת… מקווה שלא יתפוצץ לי בפרצוף.…
היא יוצאת מהמעלית בקומת המגורים בפעם הראשונה מזה שבוע. המקום מצוחצח. כמובן. הכתפיים שלה נופלות, וכן, הרצפה נקייה. מאוד.
"מה החדשות?" מה הסיבה שהמערכת ממליצה לי לחזור לאזור המגורים הרגיל ולקטוע את האימונים?
"לא הגיע הסרטון המצופה ממרים ריפלין. היא מזדקפת בצורה שונה.
אוקיי… הוא נראה עצבני. זה רע מאוד. "כמה איחור?"
"שבוע בשטף הזמן של המקור."
אמא עברה שבוע בלי לשלוח.
היא תופסת כיסא ויושבת. הכתפיים ושוקיים מתחילים לכאוב ממתח.
"נשלחה שאילתא לבירור?"
"לא היתה תגובה."
קרה לא זוכרת הרבה מהשעות שאחרי התשאול הזה… הממשק עצמו הראה קטיעות של תהליכי עיבוד בעצמו גם כן.
…
רונן יושב במושב הטייס. זה המונח. למרות שהוא לא באמת מבין למה זה נשאר. הוא לא יושב, הוא רץ את ריצת הבוקר שלו. אבל המציאות הרבודה נותנת לו גישה לממשקי הטיסה של קָשַׁת הקשתות.
בזמן שהוא לא חושב על משהו חשוב באופן מיוחד, מגיעה הודעה. הביתנן שהכריז על מלחמה על זוג פיראטים, שלח בקשת מידע בקשר לפטרון הישיר שלו. מסתבר שישנה תקלת קשר. בתור חייל בדרור הסוחר, חיל החלל של ישראל, זה בתחום האחריות שלו… הוא עדיין חושב על שטויות… הוא קופא לרגע, שואף, מחזיק, נושף. הוא שולח שאילתה להגברת האות של השאילתה של ארנבת השלג.
הוא בינתיים מפעיל כמה הליכי תחזוקה, ובודק את המידע על העצמים בשאילתה. ארנבת השלג, הפיראטים, וביתנן 972-1-4+3(לא טרחו לשנות את השם מהמפעל)
הוא חוזר לרוץ.
...
חזרה אל "תוך כדי תנועה"
התמונה נוצרה בעזרת AI
תגובות