קרה ריפלין; שכירת חרב פרק רביעי בספר ראשון
- עומרי קול טאל
- לפני 4 ימים
- זמן קריאה 4 דקות
הנפה ראשונה -1-4-
זה למען האמת, קריאה די מרתקת.
"הביתנן, ששמו לא שונה מהיצרן, שייך לאביתר ומירי ריפלין. אביתר נולד בכדור הארץ, צבר ישראלי, ומירי, לשעבר כוכבי, הנה דור רביעי בחלל."
הוא שואף שאיפה עמוקה ואיטית, ועוצר לרגע. המערכת מפסיקה להקריא לו את המידע בזמן שדעתו מוסחת.
הוא מתיישב על הרצפה, והמערכת ממשיכה.
"הקבוצה המסוימת הזאת מכנה את כל אלו שנולדו וחיים על כוכב לכב כבני השמיכה והמחסה. זה אמור להעיד על העובדה שאלו באופן כללי פחות פגיעים לקרינה, אם כי ישנם אלו שמוסיפים יסוד של שוביניזם תרבותי."
הוא קם וחוזר לריצה. המערכת ממשיכה.
"הם מכנים את עצמם, בני החופש וריק, ביטוי שכאמור, מעיד על העובדה שהם יכולים להזיז את כל מקום המחייה שלהם ללא מגבלות טבעיות מיוחדות, אבל יש כאלו שמוסיפים לזה יסוד של שוביניזם תרבותי."
הוא מטה מעט את הראש כשהמערכת עוברת ממידע תרבותי כללי למידע ממוקד על היוזמת של המלחמה.
"כשהבת שלהם עברה את הבת מצווה שלה, הם נתנו לה את הביתנן הישן של אמא שלה, הארנבת, ורוב הזמן, הם נשארים במרחק שמאפשר מעבר תוך דקות מהאחד לאחר."
זה, בינתיים אין משהו מיוחד. הוא עכשיו מגיע לאזור האוכל, למשהו לשתות. המערכת ממשיכה עוד כמה דקות ובזמן שהוא יושב לכרסם משהו עם השתייה, הוא חושב על מה ששמע.
הבת, קרה, הלכה עם הביתנן שלה לקצור שביט שהיה שלה לפי החוק הכללי של מערכת השמש, והפיראטים תקפו אותה וגנבו לה אותו.
הוא מהנהן מעט וממלמל לעצמו."היא בת חמש עשרה, והחליטה להכריז עליהם מלחמה. זכותה החוקית המלאה, היא הבעלים של הארנבת."
למרות שרוב האנשים במקרה הזה היו פשוט מגישים תלונה ותיעוד.
הוא מסיים את החטיף, וזורק את השאריות למערכת מחזור.
יש מצב שבגלל שרוב האנשים רק מגישים תלונה בדבר כזה, עדיין יש פיראטים. הוא חייב לעבוד על תשומת הלב שלו.…
כשהוא מסיים את הקריאה, הוא שולח שאילתה למפקד שלו, שהוא גם האח הגדול שלו…[להלן קישור למידע הקשור, מבקש לשנות מיקום לעמדה יחסית שתאפשר תגובה בקנה מידה אנושי במקרה של התפתחות.]
בקושי עוברת דקה והתגובה מגיעה.[אישור ניתן, עדכון מצופה שלוש פעמים שבועיות.]
ואז הטלפון מצלצל. כשהוא עונה זה אדיר. "תראה, אני אוהב אותך, אני סומך עליך, אני אישרתי לך, רק…"
רונן מחייך. "אני אוהב אותך גם. וכבר וידאתי שהרגישות של ההליך העצמוני של בקשת תגבורת הינה הגבוהה ביותר האפשרית. אנשים הולכים להאמין שאני הנמושה הגדול ביותר בחיל."
אדיר צוחק צחוק עצבני לרגע. "תודה." …
יש דפוס בזמזום. קרה משנה כיוון בחדות. המסוקים שמולה מפסיקים לירות וחוזרים לעמדת המוכנות שלהם.
בזמן שהיא מתקרבת לקרקע היא כבר מבקשת הבהרה מהמערכת.
"מה השם של הכלי? וכמה זה בטוח שהם באמת מדרור הסוחר?"
"'קשת הקשתות' באופן פעיל, עזרו לקדם את השאילתות שלנו בקשר להכרזת המלחמה ומידע על ההורים שלך."
היא כבר הגיעה לקרקע ומתייצבת. היא הולכת לכיסא לנוח. היא לא טורחת להתקלח. יש לה מסנן לדברים האלה.
"אוקי, ארנבת, תעדכן אותי."
הקול הוסיף לנימת קול יסוד עוקצני עם מחזוריות של גובה קול עם כל מילה. היא מעדיפה זאת כך.
"קשת הקשתות שייכת לרונן עמיתי, להגדרתנו, מדובר במשפחה של יעקובים."
המילה האחרונה מפעילה לקרה זיכרון מגיל שש…
…
היא ואבא יושבים בגן ורואים הקרנת בידור, זה סרט שמתרחש בזמנים בהם הדחף הקוּלי היה חדש ואנשים התחילו לעבור לחלל.
אבא מזיז את היד שלה עם השוקו, כדי לתת לרובוט להניח את הפיצה. "וואו, כשכמעט כולנו היינו רק יעקובים."
הוא מלמל את זה. וזה נשמע לה מוזר, אז…
"אבא, מה זה יעקובי?"
הוא קופץ מעט, ועונה לה.
"או, זה כשאתה חי רוב הזמן על כוכב לכת אבל גם בחלל, או את יודעת, הביתנן שלך בקושי, אם בכלל עוזב את הסביבה של כוכב לכת מיושב."
היא מטה את הראש.
"יעקובי?" היא היתה מאוד מנומסת…
הוא מחייך.
"בתורה יש סיפור על יעקב אבינו, הוא ישן, ובחלום הוא ראה סולם מהקרקע לשמיים. ועליו עלו וירדו מלאכים."
היא מרגישה את הגבות שלה עולות, והיא מתביישת על כך שעדיין לא הבינה. אבא מחייך וממשיך.
"או שאת עולה ויורדת מהשמיים באופן רגיל בכל החיים שלך, כמו על סולם, או שאת חיה מספיק קרוב לכוכב לכת שאפשר לדמיין שאת יכולה לעלות ולרדת אל הכוכב בסולם."
היא לא בדיוק קלטה אז, אבל עם הזמן היא הבינה. והזיכרון חלף והיא חזרה להווה.
…
הארנבת ממשיכה לפרט. בינתיים גולם הגשה מניח לידה כוס של מילקשייק.
"לפני שני דורות המשפחה מצד האב היגרה לפרוייקט הפחמן בנוגה, ומצד האם, הם היו המחזור הראשון של דרור הסוחר."
היא מחייכת ולוקחת את המלקשייק ומתחילה לגמוע. חם לה והיא צמאה."האם, רונן ואחיו, כולם היו והינם קצינים בחיל."
היא כבר באמצע הדרך, והיא כבר עוברת בראש על כלכך הרבה אפשרויות."רונן עצמו סיים לפני שלושה חודשים את השירות החובה, ובכך שבחר להמשיך, קיבל את הכלי האישי החדש שלו. בשלב זה עדיין לא נשלחו אליו כפופים."
בחור יחיד. כמוה. היא מחייכת לרגע. היא מגישה לגולם הקטן את הכוס הריקה. היא מחייכת בהקרת תודה. תשומת הלב שלה לא באמת עוזבת את השיחה עם הארנבת.
"ועכשיו הוא בא לסביבה שלי בשביל…"
הממשק של ארנבת נשמע רגוע כשהוא מעביר אליה את מה שבטח נראה כמובן מאיליו. "קובץ דרישת השלום שלו מצהיר שהוא כאן כדי לייצג את המדינה במלחמה שלנו."
היא מטה את הראש הצידה במחשבה. בתור כלי בחיל, מערך הקשר שלו כולל שימוש בקשרים מנתיים. קוואנטום. רוחב הפס הנו אמנם מאוד נמוך, אך בשביל שידורי חירום קשרים רגישים, הוא מאוד יועיל לה.
היא מתחילה לחייך, ולחייך, ולחייך.
"ארנבת, אני רוצה לדבר עם הקשת."
…
חזרה אל "תוך כדי תנועה"
התמונה נוצרה בעזרת AI
תגובות