לא נחמדים | הדברים שאנו כותבים

היא לא משלמת לו מספיק, הוא חייב לה יותר מידי

נווד האוויר כבר מזמן לא כל כך נווד. הוא כבר עם תפקיד וסמכות בקהילה... ויש כמה חברי קהילה שצריכים את השירות שלו

חג לאחד, יום צום וזיכרון לאחר. גם בספינת החלל ג'רונימו

צייד והציד. מרוץ החימוש העתיק בקיום.

הסוד הפתוח, מסתכלים מתחת לכרית, אפילו שהמפתח נפל לבוץ.

נימי הקטן חרוץ, ולכן אמא אגריאה תוודא שיש לו את מלוא ההזדמנויות.

מזל לי היא אשת עסקים ממולחת. אשת משפחה מכובדת. אבל גם היא מנהלת שיחות חולין...

הAI הוא 'חזיר' משאבים. על הקרקע זה נדל"ן, קירור, ופשוט חשמל. ובחלל... גם.

לאף אחד לא מושלם. לפעמים אנחנו בודדים. וחבצלת רוצה קטן משלה.

רונן וקרה גייסו אויבות לשעבר. ומדרור הסוחר מגיעה תגבורת. ועכשיו הם צריכים למצוא את המחטים בריק

הסוד הפתוח, אם לזרוק מהגג לא *פוטר את זה.* כנראה יש סיבה טובה...

אף אחד לא מושלם. אבל לפעמים, כוונה טובה מספיקה. לא תמיד. לפעמים הגבולות נפרצים.

רונן כבר לא רק משוכנע. הוא בעל ברית. והם ביחד מחפשים עוד. עדיין. רק שאבא ואמא ריפלין לא ילכו פייפן בשבי של המטורללת.

לבלה מיריני פעם היה מישהו חשוב. עכשיו כבר אין לה.

כשסיפור דורש ממך להאמין לשקר פנימי כדי להתקדם - הוא נכשל, גם אם הוא נראה מדהים. כשסיפור טועה בפרטים אבל נשאר כן עם עצמו - הוא שורד. זו הסיבה שאני מתווכח על אווטאר, ומגן על המרחב. לא כי אחד “מציאותי יותר”, אלא כי אחד מהם מספר סיפור ישר.

דבורה מתוסכלת. רמסס, הרובוט המסייע שלה, עולה לה על העצבים ולא מפסיק לחפור...

אחרי כמה דקות קרה כבר רואה עם המשקפי מציאות רבודה שלה את רונן. היא לא בטוחה, אבל היא חושבת שהוא באמת בדיוק יצא מהמקלחת וסיים ללבוש את המדים…

בלה מיריני חשובה. לאודר הנאמן. ועוד יותר... למרכוס