לוחם עוף החול - ב"ב

בממלכה מסתחררים באוויר מספר כדורים…

במלון, הר' סנגראל מגלה אורחים חדשים , חיילים לשעבר ושתי ילדות.

כנהוג באימפריית דרך, השיחה הרצינית מתחילה בשירותים הציבוריים…

הממשק הקסום, יכול לשמש כמכפיל כוח אדיר. אדיר ורונן הנם משתמשי קסם חזקים, זה מאפשר קצב זמן של ימים בפנים.

פעימת לב

חורף מסיטה תשומת לב לכמה עובדות. "אתם רואים את סדר האירועים כאן."

אדיר מניד ראש. "נסיבתי בלבד, צריך להראות שלילה של לפחות…" הוא מראה תסריטים אפשריים…

פעימת לב

רונן שורק לרגע בחלל של הממשק. "אוקי, יש לנו כאן כמה אפשרויות, אבל אני מתחיל לאבד חוטים, אז-"

הוא מקרין שינויי צבע, יוצר הפרדות וקישורים חדשים, מארגן את העבודה עד עכשיו.

תירזה מחייכת. "תודה, באמת התכוונ- וואו אתה מצוין בזה."

רונן מרים גבה בכיוון של אדיר.

"סבבה, אני מוסיף למשכורת שלך עוד עשר אחוז של תעודות סל."

התשובה של אדיר מוציאה ממנו חיוך קורן." זה כל מה שאני מבקש."

פעימת לב

"חורף."

הכוונה של תירזה עוברת בין המילים.

"קיבלתי."

וחורף משנה את הממשק עם המערכת תקשורת המקומית.

תירזה לא אומרת דבר. היא מביטה בה.

חבצלת מארגנת את מה שרונן התחיל.

התוכנית מוכנה. כמעט. צריך כמה אישורים אחרונים.

"אוקי, מוכן."

"יופי." תירזה מתחילה להכין את הניירת. הם יצטרכו לפנות לרמטכ"ל עצמו.

מזל שאדיר מיודד איתו.

…

"אני אוהב להשתמש באלה."

תירצה מחייכת לכיוון אדיר. ומחייכת עוד יותר כשהוא פונה למערך התקשורת האישי שלו.

הממשק המשותף שלהם כבר פורק, אבל היא עדיין יכולה להבחין שהוא מדבר עם כמה מוקדים.

"אוקי, סוד כרגע בפגישה עם ההורים שלך, אנחנו שלחנו לו את ממצאי הניתוח שלנו והצעת פעולת המשך. הוא"...

אחרי כמה דקות החיילות יצאו הביתה.

השיחה עם המצביא סוד נקבעה ליום המחרת.

והם יראו את זה נגמר.

...

הר' סאנגראל נח בחופשה שלו. באימפריית דרך הגדולה.

במלון שי. מחוז מים.

הבריכה נהדרת. ויש קבוצה של אנשים כמוהו. חיילים אחרי הצבא שמנסים לא להתבלט. רק שהם הביאו משפחה.

הוא החליט לקום, להצטרף ולפתוח שיחה.

…

איילה וכפיר יושבים מול המרקע. זה רק חלק קטן בממשק בו הם נעזרים כרגע.

כמה כדורים בלהטוטים.

שר אחד בצדק דורש רשות להשתמש במשאבים ששייכים לו מלכתחילה למצוא את אלו שפגעו במשפחתו.

הכלבלב שלו, יותר זאב עם רעל בריר, בקרוב יצטרף אליו, במקרה הטוב.

הבת שלהם, הגיבורה בחסד עליון, החתלתולה ששרדה את הסקרנות שלה בחסד גדול יותר. בגלל שביצעה את העבודה שלה כראוי, הולכת לאבד את מפעל החיים שלה.

כדי שתחייה לאורך יותר מהחודש הקרוב.

ואלו רק חלק מכאבי הראש, ורק אלו שנמצאים בממלכה עצמה.

כפיר מחייך חצי חיוך, מביט בה.

"את חושבת שיצא מזה סיפור ט-"

"לא."

והנסיון לתת לה חיוך נכשל. היא עדיין אוהבת אותו.

…

'לא מעוניינת.' הדוגמנית לא מתרשמת ממנו…

הוא מרים גבה. "המבטא שלך איום."

התחושה הדדית אחרי שהיא בעצמה פותחת את הפה.

לידם שתי בנות דרך בגיל חוקי למקום מצביעות עליו…

הוא רוצה לגלגל עיניים. מתאפק.

בבריכה אמא משחקת עם תינוק. הרעש שלהם מזכיר לו את החופש הגדול בכיתה ו'. לא טוב לאגו.

ומולו, דוגמניים, בעצמם חלק מחבורה שלמה.

הבלונדינית שעמה ניסה להתחיל שיחה מסמיקה מעט.

בדיוק כדי לתאום את בגד הים.

השרירי לידה… מרים גבה, מביט בה בגיחוך קטן.

"אני מעונין-" והרים את הפעוטה.

"במישהו שיחזיק אותה לשניה כשאני רץ לשירותים."

ונתן את התינוקת לבלונדינית לידו שהסמיקה עוד יותר.

"תחזיקי."

שלושת הקוקטיילים שאר' כבר שתה דורשים תשומת לב.

"אתחרה איתך."

ורץ.

"סבבה." השרירי ענה וקפץ מעל כמה כיסאות. שאר החבורה…

"עודרוב, עודרוב!!"

"חמישה יואנים על החסר טעם!"

סטירה

"הי, זה לא שאני יודע את השם שלו."

"הי!!!"

לפני שהפסיק לשמוע אותם כבר היה בטוח שאלו לא דוגמנים.

…

זה יצא שוויון.

מביטים בזרמים…

"קוראים לי הארולד. כאן אני מקצר להר'. אתה?"

הבחור מביט ישר אליו, שום פזילה למטה.

לבן מרים גבה מהשאלה שלו.

"לבן, אתה אשכרה מדבר עם זרים במשתנות?"

הר' כבר מנער.

"זה אימפרית דרך כאן."

ולבן נזכר בשלשום כשראה שיחה עסקית בשתי המשתנות ליד. אחד קנה בית תמורת מניות.

הוא כמעט לא שם לב כשהם שוטפים ידיים.

אבל הנטילת ידיים עם הברכות הוציאו אותו מהראש שלו.

"מה?" שואל הר'.

"מוזר שאף אחד לא שואל."

לבן לא עצר לחשוב על זה. סתם פלט.

הר' מרים כתף, "זה לא הממלכה פה, אבל אנחנו כן."

הטפיחה על הכתף מהר' מרגישה מאוד חדה. שניהם מחייכים עד שהם יוצאים מהחדר.

…

ליד השאר, וכולם מכירים את כולם. סונג (שירה) הבחינה שהוא נראה מוטרד.

"אתה בסדר, הר?"

המכר החדש שלהם מחייך, היא מרימה גבה. הוא נראה כמו נסיך מפונק, לא בצורה הטובה.

"כלום, יש לי קסם להראות. רוצים?" פתאום ממפונק, הוא נראה יותר כלבלב. הוא ממש רוצה לבדר אותם. להתיידד עם מישהו מהבית.

היא חושבת בכיוון של אבש-אבי, היא לא בטוחה מה הדעה שלה בעניין. היא גם בטוחה שהיא לא הבחינה במשהו חשוב.

אבי מביט בכולם.

"תראה." הוא ניסה להשמע סבבה... אבל האי נוחות נשמעה בקולו.

"אחד מכם הוא חולק? אני רוצה לכלול את הילדות."

סונג מזדקפת. היא תגיד כמו חתול בר, למרות שמישהי אחרת בטח תגיד כמו צ'יוואווה. "אני גיל גיוס." היא יודעת מה היא תמליץ אם ישאלו.

השאר מביטים זה בזה, אבל היא יודעת ששום תקשורת מעבר להבנה הדדית לא עוברת ביניהם. היא נושפת ברוגז.

לבן מתעלם ממנה ועונה לו. "כן, אני, בין השאר."

גרייפ, כי אם היא הולכת להשתמש בתרגום של השם שלה אז כמובן שהיא לא תהיה היחידה, סוגרת את העיניים, זה כאילו כל שריר בראש שלה מתכווץ כמה שהיא בטח מתאפקת מלגלגל עיניים…

"אתה יכול?" הר' נשמע מקווה. כמובן שהוא לא טורח לשים לב.

לבן מעוות שפה. העיניים שלו לא עוזבות את האצבעות של הר'. האוויר שמסביב לאלו כבר מתעוות ממה שלא יהיה שהוא בטח רוצה לעשות…

"רק מספיק לתקשורת"

הר' כמעט קופץ, אם היא לא הכירה את אדיב במשך שנים היא עדיין מאמינה למסכת הקוסם החובב שלו.

"צריך להספיק."

…

מיקו דופקת על הדלת.

האשה שפותחת את הדלת הינה אפורה, לא מילולית, בימינו אדם צריך לבחור שיער שיבה לעצמו. קמטים. היא וידאה זאת בעצמה לפני עשורים. לא. לי-הירי נראית לא שונה ממה שנראתה לפני עשרים שנה, כשהיא הרתה עם הבן הראשון שלה. היחיד שלה.

שהיה לה.

"או, הגבי-" היא תופשת את עצמה בזמן, לבטח יודעת שהקיסרית שלה מעולם לא העריכה תארים מעבר לאירועים ממלכתיים. פוליטיים.

"גיברת קסטיל, למה אני חייבת את העונג?"

מיקו אוחזת בכתף שלה.

"באתי לארח לך לחברה."

היא מתכווצת, לרגע. כל שריר בפנים, בכתפיים, מתעוות. והיא מהנהנת.

"לי-שי, באמת היה-, ילד טוב."

מיקו תמיד ידעה דברים מסוימים…

כשהיא בחרה לקבל את הקיסרות מאביה.

הזכות והחובה.

…

כולם הסכימו. סונג אפילו אמרה אז משהו על כך שהיא אוהבת מופעים מהסוג המאולתר.

החלוקה של להב הפכה את התעלול התפיסתי לחלל זהה לעולם האמיתי. רק... לוקח ריכוז.

השמיים כחולים בלי שמש או עננים. בלי צללים.

שירה שמה לב שהאורחים האחרים במלון מיוצגים כאן בתור צלליות. נראים אמיתיים עד שמתבוננים בהם. לבן לא מוכשר ברמה הזאת. זה מגיע מהמכר החדש.

הר' מרחף באוויר. "אתם לא בחופשה, נכון? אתם הצלתם אותן."

"כן." הגיע מכולם. שירה נאנקת לרגע.

הוא הרים את הידיים.

"אתם מאשרים לי לקחת את הקסם העודף?"

או כן, לבן לא האחראי על האיכות של החלוקה כאן.

אבשלום ענה לו בשאלה.

"וזה לא יהפוך אותך למטרה?"

"אני הייתי בתפקיד המכיל ביחידה שלי."

זה שמחזיק המון קסם בצורה נסתרת כדי ל'האכיל' את ה'טנקים' כשהמאגר שלהם מתרוקן. לא תמיד חלוקה עוזרת כל-כך. זה היתירות. שירה לא היתה יודעת זאת אילולי הסיפורים של אדיב ואבא.

"שלנו היא גם חולקת. היא במיקום אחר עכשיו." התשובה הגיעה מעינב. כמובן.

"אוקי" הר' קיבל את זה והמשיך. "יש לי גם לחש שתוכלו לעשות כשאתם מבודדים כדי לשרוף חלק ממה שלא אוכל לקחת. אם יישאר."

וכולם הסכימו.

הקסם זרם.

החיבור נותק.

---

Forest image by Michael Pointner from Pixabay

Chihuahua image by Claudia from Pixabay

Linx image by Alan Frijns from Pixabay

סונג מזדקפת. היא תגיד, כמו חתול בר

Buy Now

לוחם עוף החול - עטיפת ספר

Buy Now