הטקסטים המופיעים באתר אינם הנוסח הסופי. אתם מוזמנים להירשם ולהגיב -

תגובותיכם מסייעות לנו בתהליך העריכה, ותופיעו ברשימת התודות כשהספר יצא לאור.

אין שום קשר בין האנשים המופיעים בתמונות לבין הטקסטים עצמם.

 
  • יובל

הארי פוטר. הסוף. בערך

עודכן ב: אפר 27

English version: Harry Potter. The end. Kinda.

הארי פוטר והדוויג. דיוקן חובבים

הארי פוטר צעד ברחוב, מרגיש שסגר מעגל. בתחושת הקלה הוא שרק לעצמו. לפתע חש צריבה בצלקת... "לא, זה כבר לא הגיוני", הוא חשב.

בעודו עומד נדהם התגשמה מולו מכשפה זהובת שיער בגלימה שחורה, העונדת תכשיטי אופל. המטה שלה מופנה כלפי הארי ופניה היפות זועמות.


"שבע שנים..." היא אמרה, כל מילה כמו ננעצת בבשרו של הארי. "שבע שנים שאני חושבת רק עליך, מתמקדת בך כל הזמן... אף יותר משבע שנים... כשנולדת, כשהוריך נלחמו בוולדרמורט, כשהגעת לבית הספר... הייתי שם..."


הארי הרגיש שכל חייו הובילו אותו להתעמת מול המכשפה הזו, שהוא אף אינו מכיר. הוא שלף בזהירות את מטהו, מנסה לקרוא את התודעה שלה, מופתע לקלוט רגש אימהי מכיוונה.


"שבע שנים... גדלת, התחזקת, והתעקשת להמשיך... אמך מסרה את חייה בכדי להגן עליך כשהיית בן שנה... סדריק דיגורי נהרג כי לוולדרמורט לא היה בו צורך... סיריוס בלאק סנדקך האהוב נרצח על ידי בלאטריקס... והרשימה ממשיכה עוד ועוד... מה גורם לך להמשיך? מה גורם לי ללוות אותך כל הזמן הזה..? החיים שלי התהפכו לגמרי... אני לא יכולה לכתוב עוד מבלי שישלחו לי ינשופים ומכתבים רגילים על כך שהרגתי דמות כזו או אחרת... אף אחד לא מבין שזה היה למען התוכנית הגדולה..."


למול שטף דיבורה הביט בה הארי המום, תחושה לא נעימה אוחזת בו. "אקספליארמוּס!" הוא צעק בזמן שצרחה "שתק!" הבזק אור אדום נע מהמטה של הארי לעבר המטה השני, אשר ממנו נע לעברו הבזק אור זהוב שהעלים את האדום.


"אִינְטְרוֹדוּסְיוֹ!" היא צרחה, וצמרמורת אחזה בגופו של הארי, עת היכה בו שטף של מידע.


"ג'ואן..?"


"כן, הארי..." אמרה, "כל כך הרבה זמן אני מלווה אותך, בספרים, בסרטים, בעיתונות... אני מרגישה שכבר אין לי חיים... המעריצים שאומרים לי איך לנהוג, התסריטאים והבמאים שמשנים את העלילה ועולים על דברים שלא חשבתי עליהם... כן... אמרו שאני לא רגישה מספיק... שלא ממש התייחסתי למותו של סדריק... אמרו עלי אפילו שאני רוצחת..."


"אני לא חושב כך..." אמר הארי, גופו עדיין דרוך, שרביטו מונף קדימה.


"כן? אז למה שרביטך עודנו מונף?"


הרכין הארי את ראשו, הוריד ידיו מטה. "רוצה לשתות משהו? אולי כוס תה?"


"אתה מבין," המשיכה ג'ואן, נסערת עדיין, "הם לא נותנים לי מנוחה... אני רוצה להמשיך בחיי, לפנות לכיוונים אחרים... גם אם אסיים את סדרת הספרים, מי ערב שלא יחזרו לבקש ממני עוד לרשום את חוויותיך? לרשום מה קרה בעבר? או יקרה בעתיד? לא יתנו לי כלל מנוחה..."


בניסיון להרגיע אותה, הניף הארי את שרביטו, והחל לזמן מבית הקפה הסמוך עגלת תה, עם שני ספלים, חלב, סוכר ועוגיות. מתוך ערפילי מחשבתה הבחינה ג'ואן שהארי מחולל קסם והניפה את שרביטה לעברו.


"מה לעזא-" הספיק הארי לצעוק, עת אור ירוק אפף אותו מכל כיוון...

נכתב במקור בפורום "הארי פוטר" בתפוז, בשנת 2005

Image by Dmitry Abramov from Pixabay

מי הציב את דולורס אמברידג' כאחראית על 2020?

רוצים לרכוש מדבקה כזו (2.5$)? או אולי ספל (15$)?

יש מגוון עיצובים נוספים לבחירתכם.

57 צפיות0 תגובות

פוסטים קשורים

הצג הכול

קטגוריות