הידעתם שיש תיעדוף בעמידה בתור, להורה עם עגלת תינוק?
חזרה ל"לא נחמדים"
"פינג", מצלצל הצג בבית המרקחת. יונתן מרים ראשו מהסלורי, "67… לא סתם הייתה לי תחושת בהילות…"
הוא מתרומם בקושי מהכיסא ומתקרב לעבר הדלפק. "כדור לטיפול בכאבים", מהרהר יונתן בעודו לוקח חפיסת כדורים לטיפול בצרבת, "למה שישימו אותו באזור של תרופות ללא מרשם?"
שני האנשים לפניו כבר מקבלים שירות בשני הדלפקים שבאמת פעילים מתוך החמישה האפשריים... ולפתע הכל נעצר כמו תקליט שמישהו הניח עליו אצבע.
מישהי עם עגלת תינוק נדחקת לפניו, "אני ממהרת, התינוק שלי לא רגוע ואני צריכה לקנות לו תרופות, וגם לי, לבעלי ולכלב..."
"את צוחקת עלי?" רוטן יונתן, שלפתע שם לב לשקט שמשתרר סביבו. הוא מביט סביבו... האישה מביטה בו המומה ונרגזת, התינוק מביט בו, הנשים מביטות ברוגז, הגברים בשעשוע, הרוקח מביט בו ונדמה ליונתן שהוא קולט חצי חיוך על שפתיו...
"חיכיתי כבר חצי שעה..." ממלמל יונתן שנשאר מאחור, קולו נשמע לא טבעי והוא מנענע אצבעותיו, "יש לי רק שני פריטים לקנות..."
רחש נשמע ברקע, ויונתן קולט את המילים "תיעדוף להורה עם תינוק".
הוא מזדקף ככל האפשר, מניד בראשו והולך לעבר הרוקח. מתלחש איתו לרגע, והרוקח מבקש בנימוס מהאישה להמתין לעמדה הבאה שתתפנה.
כשהאישה מתחילה לרטון, מראה לה יונתן תעודת נכה הכוללת פטור מעמידה בתור, "גם אני פריבילג!"
גם אם זה נראה עוקצני, פטור מעמידה בתור הוא דבר רציני.