הטקסטים המופיעים באתר אינם הנוסח הסופי. אתם מוזמנים להירשם ולהגיב -

תגובותיכם מסייעות לנו בתהליך העריכה, ותופיעו ברשימת התודות כשהספר יצא לאור.

אין שום קשר בין האנשים המופיעים בתמונות לבין הטקסטים עצמם.

 
  • יובל

רפואה אישית - החתולים שלנו

עודכן ב: ינו 11


טיפטיפ, חתול שחור-לבן עם כתם שחור על האף

טִיפְּטִיפּ


כמו שכתבתי קודם, הדלת שלנו במשך זמן מה הייתה פתוחה לחתולי החצר. האוכל הרטוב ששמנו מאוד משך אותם - בהתחלה ניסיתי אוכל רטוב כמו שקנינו קודם, עד שעברתי לקופסאות שימורים בגודל רגיל.

החתולים די חששו להיות סגורים איתנו באותו הבית, אך מדי פעם אני ועומרי ניסינו לסגור את הדלת כשהחתולים בבית, בכדי לראות איך הם יסתדרו.

לרוב הם הסתובבו בבית, עד שקלטו שהם סגורים ואז ייללו ורצו לצאת.


די מהר שמנו לב שטיפטיפ מאוד נהנה לבלות בבית שלנו, לחקור כל פינה, להתרוצץ על כל הדברים שמפוזרים בבית... אז ניסינו לסגור את הדלת ולראות מה יהיה. הוא זכר שבפעם שעברה יצא מהחלון של חדר השינה, ופנה בכיוון דומה - טיפס על מיטת טיפולים שהייתה מקופלת ליד החלון בחדר ארונות, ופרץ החוצה, מפיל איתו את הרשת. כמובן שזמן קצר לאחר מכן החזרתי את הרשת למקומה ולאחר מכן פתחתי אותה לרווחה, ולמחרת גם הרכבתי מדף שהיה מכוננית פלסטיק, ושמתי אותו סמוך לחלון.


מוּשִׁי


בחצר הבחנתי גם בחתול/ה שמאוד דומה לטיפטיפ. אחרי שהתחברנו, ראיתי שזו נקבה וקראתי לה מוּשִׁי, כי היא מאוד חברותית, מאוד נמרחת על מי שהיא מחבבת. לקח לה זמן לבטוח בי - זה די היה צעד קדימה, צעד אחורה... פעם היא מתלטפת, ופעם בורחת... עם זאת, היא לומדת לבטוח בנו, בעיקר בעזרת החתולים האחרים ובעזרת אוכל טעימי.



מַקְס


שמתי לב בחצר גם לחתול מאוד ידידותי, שמסתבר שהוא לא מסורס. שמתי לב שחתולים אוהבים כשאומרים להם "קסס קסס", אז קראתי לו מקס. נראה לי שיש בחצר גם חתולה שמאוד דומה לו. אולי אחותו.

מקס נהג להתחכך לי ברגליים כשהייתי בחוץ, פעם אחת כמעט הפיל אותו במדרגות...


החבורה שלנו


לקראת סוף נובמבר עומרי החליט שדי לו עם הטיילת, והוא רוצה לקחת חתול כלשהו, לסגור אותו בבית, עד שיחליט שהוא נשאר איתנו. באחת הפעמים הצטרף לחבורה גור קטן ופרוותי לבן ומעט אפור, שקראתי לו "צמר" או "גרב", שאכל עם כולם - אם כי חלק מהחתולים לא קיבלו אותו, ולאחר מכן הלך איתם לחדר הארונות, והתמקם לו בתוך אחד התאים בארון. לא לפני שהשתין על המדף מתחת לחלון...


החתולים פנו לדרכם, גרב נשאר לישון, מדי פעם ניגשתי לבדוק מה מעשיו. בבוקר הוא יילל שהוא רוצה לצאת.


ניסיתי לקרוא לו, להוליך אותו לכיוון דלת החדר, אבל הוא קפץ אל החלון, ולאחר מכן קפץ ממנו לדשא.

לאחר מכן ראיתי אותו בחצר. הבהרתי לעומרי שאני לא מוכן כיום להתחייב לגדל גור קטן.

מדי פעם אמרתי לעומרי שכשהחתולים יבינו שהם יכולים להיכנס ולצאת דרך החלון בסלון - כפי שבלונדי נהג לעשות, הם עשויים להישאר איתנו. ניצלנו את אחת הפעמים שטיפטיפ נשאר בבית וסגרנו את החלונות. בערב הוא היה מוקסם מהבית, אבל למחרת בבוקר הוא כבר דרש לצאת. פתחתי לו את החלונות, והוא יצא החוצה. זמן לא רב לאחר מכן יצאתי אליו עם צלחת אוכל רטוב. עמדתי קרוב אליו, שמתי את הצלחת והתרחקתי. בכך היכרתי במעמד של טיפטיפ ולשמחתי הוא הגיע שוב אלינו. כמובן שהוא קיבל אוכל טעים וכבוד.

מה שכן, למשך כמה ימים הייתה תחושה שהוא אוהב את הבית שלנו, אבל פוחד מאיתנו...

שמתי לו משטח גירוד עם פונפון, שבלונדי נהג להתעלם ממנו. ברגע שטיפטיפ שם לב אליו, הוא כבר היה מוקסם לחלוטין. וכך גם שאר החתולים.


למרבה השמחה, מושי הצטרפה אליו במהרה, ולמדה לבטוח בי ובהדרגה גם בעומרי. אליהם הצטרף גם מקס, שגם הוא חברותי. יתרה מזאת, מקס לימד את טיפטיפ להתקרב אלי, ובהדרגה טיפטיפ החל להתחרות עלי עם מושי ועם מקס. אבל כמובן שהוא עדיין מתרוצץ בכל הבית. מקס מסתובב הרבה בחוץ, מדי פעם בא לכאן כדי לנוח.


מדי פעם חתולה לבנה-אפורה בערך בגיל של טיפטיפ ומושי מנסה להיכנס, אבל היא די חושש ממני ולא ניסיתי להתקרב אליו יותר מדי. גם ככה מושי שמה לב שהיא פוחדת אז היא רבה איתה.

בהדרגה היא ניסתה להשתלב בחבורה, אבל אם טיפטיפ עושה שטויות בכדי לבדוק גבולות, היא עושה שטויות מכל הלב. לפיכך היא זכתה לכינוי "נזק" או "קישתא".


עם ימי הגשמים של דצמבר, החתולים כבר התחילו להתמקם אצלנו.

טיפטיפ - החתול הדומיננטי בבית, לרוב מחפש שעשועים או אוכל טעים. על פיו אני גם קונה את האוכל הרטוב - אם הוא נהנה, האוכל נשאר.

מושי - אוהבת לרבוץ על הכיסא שלי ליד המחשב, אוהבת פינוקים, וקצת דרמה קווין. פעמים רבות היא היתה נבהלת ממשהו ורצה לחלון בחדר הארונות, ושם מיללת לי שארגיע אותה.

מקס - אוהב שעשועים ופינוקים. ואוכל טעים. הוא בין בוגר לצעיר. תכל'ס, אני בתור חתול.

ג'וני - אוהב פינוקים ואוכל טעים. מאוד אוהב אוכל טעים. אוהב גם שלום בית.

צוציק - חיבבתי אותו בתור גור, הרגשתי חמלה כלפיו כשכולם הציקו לו. בהדרגה הוא למד לבטוח בי.


אני צילמתי את התמונות

אם כבר פאזל, אז שיהיו בו חתולים וספרים


פוסטים קשורים

הצג הכול

קטגוריות