מתוך "מחשב מסלול מחדש"
אתה היושב כאן שקוע במחשבות בוחן את העבר, חושב על העתיד מרגיש נמשך למקום מסוים רוצה להיות במקום אחר ושם לב שהיית אמור לתכנן את הדברים אחרת
לו יכולת היית מפתח אפשרות להתפרס במרחב-זמן לבדוק דברים ממספר היבטים מבלי לחשוש לבדוק כל עניין
מודע לאפשרויות הרבות אתה מרגיש כמעט מתפזר מקדים מעט את זמנך או מרגיש משתרך מאחור מקבל מחמאות על כשרונותיך אך תוהה עד כמה הם שלך
יודע שאין במה להתבייש אך תוהה עד כמה טובה הגישה
מרוב שאתה לא רוצה להשוויץ פיתחת מן סוג מוזר של ענווה שגובל בהערכה עצמית נמוכה
הכל אצלך בסדר, יחסית או שמא... אתה כבר לא בטוח רואה את הדברים ממספר היבטים מבפנים ואיך שהדברים מצטיירים
משתדל להביא הדברים לשלמות תוהה אם אתה יכול להיות שלם מודע לעצמך ומשתדל לאהוב את מה ומי שאתה
מוצא עצמך מתגונן בפני אנשים שרוצים לראותך לפי פריזמה שלהם ולא דווקא כפי שאתה באמת
מנסה לצייר את הדברים בצורה לא נעימה אך יודע שהציור לא עוזר
עם ביטחון עצמי נמוך שאתה מודע לכך שאין בו ממש אתה משתדל לנווט את חייך בביטחה אל חוף מבטחים או תהום כששניהם נראים שקולים והמסע נראה הזוי
יש לך מספר חברים שאוהבים אותך ורוצים בקרבתך אך קשה להם כשאתה לא קרוב לעצמך
בלי לדעת בוודאות מה נקודות המוצא והיעד התוכל לומר מה הכיוון שלך בעצם?