קרה ריפלין; שכירת חרב פרק שישי בספר ראשון
- עומרי קול טאל
- 26 בינו׳
- זמן קריאה 3 דקות
הנפה ראשונה -1-6-
רונן ביצע עוד בדיקה בקשר להורים של היל- של הבעלים של ארנבת השלג, שהכריזה מלחמה חוקית לחלוטין, וראויה לכבוד הבסיסי…
הם לא הגיעו.
כמובן שהם לא הגיעו.
רדיו טלסקופים מד-1, מד-2 ו-מד-3, הרדיו טלסקופים שבאותו זמן היו בין מערכת הצד-ארץ ומערכת הצד מאדים, תיעדו כמה תקשורות ומגעים של ביתננים בעלי קשר לפיראטים מהמלחמה של הבת.
הוא חוזר על התשובות מהילאוס, תשדורות לא מאובטחות שתועדו בין ההורים להילאוס, הביתנני פיראטים…
התמונה נראית מאוד ברורה. לא פחות משלושה ביתננים נראים כחשודים סבירים. חבל רק שזה זה דורש הרבה הנחות בסיס מצידו, לא מספיק לבית משפט, או להסלמת מלחמה כדי להציל אזרחים.
הוא מסיים את המשקה ומתחיל חדש.
…
האפשרויות הינן רבות; כמו השחתה של מידע מתועד בשל כמה התלקחויות שמש… ביתננים ושאר דברים שפגעו בדיוק של התיעוד.
אבל הוא עדיין בטוח, הכי סביר שבני-ברית של הפיראטים חטפו את ההורים שלה. ברגע שיוכל לוודא, אפשר יהיה לקדם הסלמה מבלי שזה יתפוצץ בפרצוף של המדינה…
סביר לפחות.
הוא גומר את הקפה, ומתחיל התקשרות מחודשת אליה. הוא לא הולך לתת לילדה הזאת להפוך ליתומה.
…
אביתר מרקד בתא. מנסה למצוא נקודות תורפה. אולי להבין מההדים את המבנה מעבר. מירי שוכבת מתחת לשמיכה. הוא גלגל את המכנסיים שלו לכרית בשבילה. הנחירות שלה שטחיות. הוא שמח שהיא לפחות נרדמה.
הוא קופץ מקיר, לקיר, לתקרה, לרצפה ושוב. כל נקישה, קרקוש והד. מספקים לו מידע…
כאן מדובר בלוח מוברג שמאחוריו…
מאחורי הקיר הזה יש מסדרון.
מאחורי הקיר הזה סביר להניח שיש ריק והחלל. כדאי לא להתעסק איתו אלא אם נשיג חליפות, או נסדיר ספינה שיכולה לתפוס אותנו.
אם רק היו לו השנים של מירי בזה. "לא הזמן לדבר על דברים כאלה." הלחישה לעצמו מאוד חלשה, אך מהדהדת. הי, מה אני כבד קצוץ? המחשבה מגיעה מהמקום שהוא נתן לצעיר ליד הנשמה שלו, עמוק בתודעה שלו. לא מישי, אתה בהחלט משמעותי ועוזר. אני סתם סומך על אמא יותר מאשר על עצמי.
הנשמה של הבן עונה לו. וגם היא סומכת עליך. ואני ילד פינוקיו רגיש שלא רוצה לשמוע על החולשות המדומיינות של אמא ואבא.
הוא לא יכול להמנע מחיוך רחב, ואז- עכשיו, ההדים מדברים על מישהו מתקרב.
הוא בולם את עצמו ומתייצב ליד מירי.
כמה פעימות לב אחרי, ישנה נקישה בדלת.
"הי, ארוחת ערב."
הדלת נפתחת, ובחור גדול, ללא שומן משמעותי, נכנס לחדר שלהם. אביחי היה רוצה משהו להסתיר מאחורי את מירי, או את עצמו…
אבל החדר סגפני, כמו מחסן. רק ריק. האור מגיע ממרובעים שקועים בתקרה, כאילו הם חלונות לנורות. כמה נקבים מאפשרים זרימה קלושה של אוויר. הרצפה מבודדת כמו פלסטיק, אם כי המרקם דומה למתכת. ויש שמיכה.
הבחור מזדקף לרגע, אז הוא מנסה להתכווץ, מושך פנימה את הכתפיים, אולי הוא רוצה לא להפחיד אותם. אולי הוא פוחד ממשהו.
"הי, אני סיריוס, זה על שם הדוד שלי. ההורים שלו אהבו את הספרים…"
אביתר מטה את ראשו מעט. אולי הבחור באמת פוחד.
"יש ספר על כוכב הצפון, ויש לו מעריצים?"
סיריוס מחייך לרגע. הוא מהנהן, אביתר חושב שהוא שומע ממנו מלמול שנשמע די שמח.
"לא, לא באמת חשוב. יש לנו שעה לבינתיים. אני… קרינה המפקדת כאן ישנה כרגע. אני הפעלתי תסריט שיוודא שלא יהיה תיעוד. אבל יש לנו רק שעה. זה לא מספיק כדי שאוציא אותכם, כרגע."
מאחורי אביתר, מירי פוקחת את העיניים בפעם הראשונה מזה שעות. הקול שלה צרוד. היא מנסה להרים את הראש, ואביתר קופץ אליה כשהוא רואה שהכתף שלה מתכווצת מכאבים מהתנועה.
"אני רוצה לשאול למה לבוא אלינו הפעם אם אתה לא יכול לעזור… אבל אני לא מטומטמת. אני כן רוצה לדעת-"
היא משתעלת ונחנקת לרגע מהשיעול. אביתר מלטף לה את הצוואר, מנסה לגרום לה לחזור לשכב. הוא בינתיים ממשיך את השאלה שהוא חושב שהיא התכוונה לשאול.
"אני לפחות רוצה לדעת למה אתה רוצה לעזור?"
סיריוס מחייך חיוך אומלל ונאנח.
"מלבד המובן מאליו?"
סיריוס אז שולח עין אל התחתוני בוקסר של אביחי, פיו בהבעה לא נעימה. אביחי מזדקף מעט, יד אחת מכסה.
"היא איימה על בעלי, ועוד…"
הפה שלו ממשיך להיפתח ולהסגר. יד אחת נסגרת ונפתחת.
אביתר רואה שסיריוס אולי התכוון להמשיך, אבל הוא לא הולך באמת לעשות זאת. המחשבה על האפשריות די מחרידה אותו. והוא לא יכול להתאפק מלשאול. הידיים שלו קופצות לתאר כמעט בניגוד לרצונו, השאלות יוצאות רצופות, אך בקול גבוה כמו של נער.
"היא אוהבת גברים תפוסים? יש סיבה שהיא לא ניסתה איתך?"
סיריוס מחוויר מעט.
"היא אחותי."
אביתר מחליט להסיק שזה בגלל שהאישה הזאת הינה בעלת מוסר בסיסי… ולא בגלל שלאח שלה יותר מכפליים המשקל שלה, רק במסת שריר.
מירי מחליטה לחזור לשיחה. היא מורידה את השמיכה לרגליים שלה, מתיישבת. היא לא צועקת מהכאב, אבל הפנים שלה חיוורים.
"אוקי, הבהרנו למה אתה ובעלך רוצים לעזור. יש לך תוכנית לאיך?"
…
חזרה אל "תוך כדי תנועה"
התמונה נוצרה בעזרת AI
תגובות