מיקום: מתקן ייצור של ביתנני חלל למגורים.
דמות א': מפעילה
דמות ב': מפעיל

אראבל רצה. היא מאחרת. היא לא בטוחה למה היא טורחת, היא הרי יכולה לעשות את העבודה מהבית.
השביל המרוצף כמעט עף מתחת לרגליים שלה, הציפורים חמודות ומצייצות. היא בקושי שמה לב, וחלק ממנה מצטער על כך.
התרעה מהשעון יד, היא שוכחת מהציפורים ועונה לשיחה מאנטון.
"הי אנטון. מיד מגיעה."
"הי, זאת לא באמת בעיה דחופה או משהו, אבל למה את לא מתחילה כבר? יש לך מציאות רבודה, אחרי הכל."
היא מזהה מהקול שלו, שאנטון לא מתנשא או משהו, הוא באמת מתפלא וזהו.
היא היתה מגלגלת עיניים, אבל אין זמן…
"תראה, אני בראש עדיין במסגרת של הקרקע הנושנה. ושם תמיד היתה ועודנה הבשה מסוימת לאלו שעובדים מהבית."
היא נכנסת לבניין ואז למעלית.
כמעט חצי דקה ורק עכשיו הוא עונה.
"אבל יש עבודות מהבית עוד מלפני שנולד האדם הראשון שגר במסלול…"
היא די בטוחה שהיא לא היתה אמורה לשמוע את זה. ובכל זאת מגיבה.
"והחברות הגדולות עשו כמה שאפשר כדי להאט את ההתפתחות הזאת כבר יותר ממאה חמישים שנה."
המעלית נפתחת והיא יוצאת לחדר העבודה.
"אראבל גרידי, נכנסת למשמרת."
הממשק נכנס לפעולה על המשקפיים שלה. רעד על הטבעות על היד מראה שההפעלה של הממשק מלאה.
היא מתחילה לעבור על השאילתות שהצטברו בשבילה.
בצד השני של החדר אנטון מניד בראש, משחרר את השיחה, וחוזר לעבודה.
אחרי שהיא סיימה לעבור על הטפסת שהצטברה, היא מתמקדת בייצור עם אנטון.
בטבעת לגראנג' 1, מתחם התיירות ומצבור מפעלי הייצור הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית…
יש שבוע חלש.
הם מייצרים היום רק שלושה ביתננים חדשים.
חזרה אל "תוך כדי תנועה"
התמונה נוצרה בעזרת AI
Comentários