top of page

לא נחמדים | הדברים שאנו כותבים

הטקסטים המופיעים באתר אינם הנוסח הסופי. אתם מוזמנים להירשם ולהגיב - 

תגובותיכם מסייעות לנו בתהליך העריכה, ותופיעו ברשימת התודות כשהספר יצא לאור.
תוכלו גם לקרוא את הסיפורים עוד בשלב כתיבתם ב-Google Docs.

שחקים - הבוקר שאחרי

עודכן: 28 במרץ 2021


סערת ברקים מכה בגורדי שחקים


"וואו, זאת באמת עוגה טובה."


אריאל וקארין חולקים את החצי שנותר מהעוגה לתחילת ארוחת הבוקר.


"פקפקת בטעם שלי."

היא מרימה גבה.


"לא, אלא הסיבה שחפרת עליה בעבודה כל היום."

חיוך קטן, גם גבה מורמת.


".... הוגן."

מקבלת. אם כי לא שמחה. עם ידיים שלובות על החזה.


קארין מנסה לשנות נושא.

"אז, אני אלך לבנק, אתה תלך לסופר."


לאריאל אין בעיה.

"נשמע סבבה".


ושניהם לא החליפו מפיג'מה, והלכו למחשבים שלהם.


וחזרו מהר לחדר המשותף. ארוחת הבוקר עוד לא הסתיימה.


אריאל החל להכין לעצמו סלט פירות.

"יש עוד מהפומלה?"


היא הסתכלה במקרר, נגמר.

"סיימתי אותה אתמול. תוסיף לקניות."


הוא חשב, מה להוסיף לאננס.

"ענבים?"


היא הסתכלה , קצת מחטטת.

"בוא נראה, כן. והם נראים טוב. וכמה תפוחים. ואפרסקים."


הוא חייך, אולי זה יצא מצוין.

"שמנת?"


קארין חייכה.

"כן, ותכין גם לי."


בינתיים היא חזרה לשקשוקה. הביצים מופרדות. היא אוהבת את החלמון שלם והחלבון מעורבב. העבירה שלוש עגבניות בבלנדר, רסק... רק צריך בצל.


באותו זמן, בחדר בקרת הידוד המידע למערכות 'כתפי'.


אלה לוקחת רגע מהדוח מאתמול, כדי להסתכל במצב כרגע. משהו דגדג לה בראש.


"אני חושבת שמצאתי נגיף במערכות."


ג'וני מסתכל במסך שלה. גבות מורמות.

"אני מתפלא שהם לא מצאו."


אלה לא.

"הם היו עייפים. והנגיף הזה.. תוצרת בית."


"הפצחן." ג'וני מוודא שהיא לא חושבת שמדובר באחד הילדים במגדל.

"בדיוק."


"המערכת יכולה להתמודד איתו?"

ג'וני שואל את המובן מאליו.


"כן, עכשיו שאני נתתי את הפקודה. אבל הבעיה שהמערכת תצטרך הפעלה מחדש. מהר."


דבר שעושים בעיקר בלילה.. יופי. עכשיו כולם יתקשרו לדעת מה קורה.


"או, זה יהיה כיף." שניהם אמרו.


נירה יצאה מהבית בלי להחליף מפיג'מה. זה נראה מספיק טוב. אבל היא כן הסתרקה.


היא מיד זיהתה את מקסין.


היא תזהה את המסיכת הזנה הזאת בכל מקום.


כשמקסין זיהתה אותה;


"הי, שלומפרית, בואי, אני בתור."

בחור לידה נחנק על הקפה שלו. הוא שרד.


נירה גלגלה עיניים והצטרפה אליה.

"אני שלומפרית."


"בגדי מיטה." מקסין, התבוננה, וביארה.


"פרט טכני." לנירה לא אכפת מפאסיבי-אגרסיבי מגושם.


אחרי שהזמינו ותפסו שולחן. נירה פנתה למקסין

"צריך להיות לנו יותר אכפת מהמראה שלנו."


"אנחנו תפוסות, השניים היחידים שהדעה שלהם משנה שמחים."


נירה חשבה על רונן... צודקת.

הן הוציאו את הניידים והתכוננו לשיעור.


"עשית שיעורים?"

"בצורת סרטון."

נירה ענתה.


"לא פלא שאת עובדת כבר בשוק כעורכת."

מקסין הנהנה בראש.


"בואי נשווה"

הסרטון של נירה היה עשר דקות שלמות. ודחוסות. אבל היה קל להקשיב. היא יודעת לערוך. לעבודת האפקטים שלה. בגיל 15 מה היא צריכה בית ספר. מקסין הכיננה קובץ כתוב. עשרים עמודים. אבל כתוב היטב.

מעניין אם זה שימושי...


אמצע המשמרת באבטחת מידע


אלה, שקועה במסך. משהו. לא בסדר.


יש משתמש זר!!


"ג'וני, בוא הנה, אני חושבת שתפשתי את החלאה."


"אז מה את צריכה אותי."


כשהבנות מתיישבות לשיעור זום שלהן.


אלטי (אלטלנה, על שם הספינה, אבל רק היא יודעת) שוורץ כבר סיימה עם ארוחת הבוקר.


דודי בחדר. בבית ספר.

אבירם בחדר השינה שלהם, בעבודה.


והזמן שלה גם.

נייד על השולחן.

התיישבה מול המרקע בסלון.


"שלום כולם, מתחילים עם ביולוגיה. בזה לא היו לנו שיעורי בית. אך ביקשתי-"


בזמן שיעור הזום, אריאל וקארין לא מודעים שהסאגה מאתמול לא נגמרה.

אריאל קם.


"יש להם בעיות בשרת. אני יוצא לקניות."


קארין עוד שקועה במחשב, אבל יש לה… חשק.

"תביא עוד מהעוגה הזאת. היא היתה משגעת."


הוא הרים כתפיים.

"סבבה. אני הולך לסופר קומה למעלה. פחות צפוף."


קארין הרימה גבה.

"אלו לא מכונות בתשלום?"


אריאל עשה תנועת 'בדיוק'.

"כן, מסדרון שלם. ואחרי זה ארד למטה למסעדה מאתמול ואביא עוגה."


עוגה.

"תודה יקירי."


כשאריאל וקארין התעוררו.

אדיר נסע לפני כמה שנים לאמריקה.

הוא התגעגע.

עיירה קטנה בקנזס. סרניטי. קסם טהור. אנשים נחמדים. המבטא שלו השיג לו ….


והוא יוצא מהמיטה. יום חופשי. באמת חופשי. לא מאמן אף אחד. אין משמרת באצה.

זמן לחדר כושר.. זמן למקלחת. קודם.


משמרת


אלה..


כפתור. משתמש חסום.

כפתור. הוא מאותר, בערך. צפון ארצות הברית.


כפתור. הנגיף מבודד, והמערכת מאותחלת.


וג'וני.. מתמודד עם הנזק הקיים.

….


אריאל.. סובל.


המעלית היתה אמורה להיות קומה אחת קצרה…


הוא תקוע. עם מלצר מהמסעדה. בחור סבבה. אבל יותר מדי דומה לאריאל עצמו.


צריך שליטה. ואין אפילו קליטה.


קארין… מתוסכלת.

אריאל לא זמין.

צלצול.

אלה. בחורה חמודה. בזמנים רגילים היא מתה עליה.


אבל;

"קארין תקשיבי, אני יודעת שזה ניגוד עניינים, ולא חוקי, אבל שאר החשמלאים המוסמכים תפוסים.


זה יכול רק לומר.. קארין קמה. וחשה… שחרור, למפתיע.

"אריאל תקוע במעלית?"


הקול של אלה, חושש מעט.

"כן, שולחת לך מיקום."


היא כבר רואה. זה קרוב.

לא לדאוג, גם אם לא תצליח. האל-כשל יוודאו שיהיה בסדר. זה סתם יהיה יקר.


אדיר, הולך להתחרט על זה. הוא יודע.. אבל…

"אתה לא כבר חלק מהצוות? אתה אמור למנוע את זה!

לא לעמוד כאן יד על יד!"


כל כך לא בסדר, אבל הוא לא יכול לשלוט בזה.


אריאל מזהה את הסימנים. אז הוא לא לוקח ללב.

"אני מצטער, באמת, אבל כרגע אני רק יצאתי לקניות."


אדיר מתקרב אליו, בתבהלה, מוסוות כזעם.

אריאל מחבק אותו. חזק. הוא נרגע.

"יש משהו שאנחנו יכולים לעשות?"


"יש עליך נייד חכם? ברמה שאתה יכול לתכנת עליו?"


אדיר חושב, אולי ...


נירה… מופתעת.

התאורה בחירום.


והאינטרנט ברשת הגיבוי.


היא חולקת מבט עם מקסין..


מקסין שואלת.. לוודא.

"יש לך את יישומון התיאום?"


נירה מהנהנת.


הן עוזבות את כוסות הקפה שלהן והולכות לפיר המיזוג העיקרי.


הוא נושא גלי אולטרסאונד היטב. אולי תחזוקה צריכים עוד קצת כוח עיבוד. אולטראסאונד יכול לשאת.. כמות לא רעה של מידע. בעיקר כשמדובר בכמה תדרים במקביל.


הן לא תעזורנה עם כוח המיחשוב של הניידים שלהם.


קארין תגייס אותן כשתראה אותן בדרך שלה לטפל במעלית.


"אתן באמת רוצות להפעיל את המחויבות שלכן המשמר אזרחי?"


"אהה" מקסין שחררה צרחה. היא לא ראתה אותה.


היא נתנה להן לסרוק את התג שלה.


נירה דיברה ראשונה.

"הכוונה היתה לתת משאבים שאולי נחוצים. מה את צריכה מאיתנו?"


"שתחזיקו לי את הכלים."


מקסין הזכירה משהו חשוב.

"השיעור עוד נמשך.."


"תשאירו את הטלפון פועל, נשלים אחר כך."

הגיע מהטלפונים שלהן. אלטי האמינה בשירות חשוב.



ג'וני ואלה הפעילו מחדש את המערכת הכללית של הבניין לפני שעתיים.


וכעת סיימו לשלוח למוסד את המידע על הפצחן.


קארין ושתי הנערות הגיעו למקום. באותה קומה.


"אוקי", היא הצביעה על נירה ואל כיסוי המערכת.


"אני יכולה לעשות זאת בהרבה דרכים.

אתן תעזורנה לי בצורה הקלה ביותר. עם הציוד."


נירה ומקסין הסתכלו על הניידים שלהן…


"ביישום שלד בלילה שלכן. תפעילו את האפשרות ליצירת בוס עם כלים נוספים. של השניה מיכן,"

היא הוציאה את שלה.


"ועם שלי."


כמה הקשות…


"משחק מחשב?"


"את לא מוסמכת. או מורשית, לדעת כל כך הרבה על המערכת. ממשק המשחק יאפשר לך לסייע בלי לדעת יותר מידי."


נירה עמדה לענות, כשמקסין הזכירה לה. " אנחנו עוד לא שש עשרה."


בתוך חמש דקות, הדלת נפתחה לידה.


ואריאל ואחד מוכר יצאו מהמעלית.


"דיברתי עם אלה וג'וני. אמריקאי. בן עשרים.


ואסור לנו לשאול."


והחיוך הקורן שלה הזעיף.


מישהו בחלונות הגבוהים שכר אותו.


למה?


וזה עוד לא שלוש.


 

Image by Pete Linforth from Pixabay

כתפי על הנו פלא הנדסי. ובאותו זמן אב טיפוס. לעתיד לבוא.

ב-Darker Space...

האנושות מתמודדת עם התוצאות של מלחמה החייזרים. ולא מעזה לשאוף לפלאים אלו שוב.

הם מטרות.

 

שחקים




פוסטים קשורים

הצג הכול
bottom of page