הטקסטים המופיעים באתר אינם הנוסח הסופי. אתם מוזמנים להירשם ולהגיב -

תגובותיכם מסייעות לנו בתהליך העריכה, ותופיעו ברשימת התודות כשהספר יצא לאור.

אין שום קשר בין האנשים המופיעים בתמונות לבין הטקסטים עצמם.

 
  • יובל

יש לך טעימי?

עודכן ב: מרץ 28


מקרר מלא בהפתעות

טיפטיפ נדרך. שפמו רטט באושר. אחד מהזקופים החל להתהלך בבית.


כשטיפטיפ שמע שהזקוף מתקרב הוא רץ אליו, זנבו מורם למעלה וקצהו מקושת, בעיניו מנצנץ ניצוץ שובב. "הזקוף עם הפרווה על ראשו שוב עוטה על רגליו את הדבר המחוספס שהוא נוהג ללבוש", חשב. הוא חיכך ראשו בכפות רגליו החשופות של הזקוף, מגרגר ומסמן – "אתה שלי".


הזקוף צחק, ליטף את ראשו של טיפטיפ, שחיכך ראשו בכף היד. אחר ליטף את גופו של טיפטיפ מראשו ועד זנבו ולפתע מצא עצמו טיפטיפ מורם באוויר, ידיים אוחזות בחזהו וגופו משתלשל למטה. "הוא אוהב את זה", שמע טיפטיפ את הזקוף עם ראש נטול פרווה אומר. אחר החל הזקוף לנענע ידיו, מטלטל מעט את גופו של טיפטיפ. כן, הוא נהנה. מעט. טוב שהראשון הוריד אותו למטה.


לאחר מכן הגיע הרגע אליו טיפטיפ חיכה. הזקוף הלך לחדר עם האוכל הטעימי. טיפטיפ הלך בעקבותיו, מתחכך ברגליו. הוא וידא שהזקוף שם לב אליו והשתדל שלא להפריע לו יותר מדי אחרת ימצא עצמו מורם שוב באוויר, או מוזז הצידה.


והנה, הזקוף פתח את הדבר הזה שמואר מבפנים, שלפעמים טיפטיפ שומע אותו מגרגר, הדבר הזה שממנו מגיע אוויר קר וריחות מעוררי תיאבון... טיפטיפ ניצל את ההזדמנות שהזקוף עסוק, והחל לבדוק את השטח. הוא איתר עוף צלוי שנמצא למרבה הנוחות בטווח הטלפיים של טיפטיפ. העוף אמנם מכוסה במשהו אבל שום דבר לא יכול לעמוד בדרכו של יצור נחוש. גם כשהזקופים החליטו שהם לא רוצים שיהיה ארגז חול בבית ושמו את החול בתוך שק, תוך זמן לא רב ובנחישות טיפטיפ וחבריו הפילו את השק ופיזרו את תוכנו על הקרקע, וכך סידרו לעצמם איזור פרטי לצרכיהם.


הזקוף שם לב שטיפטיפ מחטט והזיז אותו עם הרגל, מנסה לסגור את איזור ההפתעות, אך שב ופתח אותו והמשיך בחיפושיו.


עם שפם רוטט נזכר טיפטיפ איך הריח את ריחו המענג של דג. איך הריח עטף אותו מכל כיוון, קורא לו ליהנות מהטעם של הדג. איך מצא את מקור הריח בתוך כלי באזור שבו הדו-רגליים מכינים אוכל. שלידו יש משהו בדיוק בגובה המתאים שעליו היה יכול לקפוץ ולצלול בתוך הכלי הגבוה ולפזר את תוכנו על הקרקע. שם מצא משהו המכיל שארית של דג יחד עם משהו שמנוני וארומה מתכתית...


נזכר איך הוא עלה לאחר מכן על משטח ליד כלי אחר, באזור בו הזקופים אוכלים את האוכל שלהם, ושם גם האוכל של טיפטיפ וחבריו. נזכר ואיך צלל הערימה הריחנית. כמובן שהזקוף שעומד כרגע ליד טיפטיפ שם לב, צחק ושלף אותו מהכלי הזה לפני שטיפטיפ הספיק לאכול. אבל זה בסדר, כי לפעמים הכלי הקטן יותר זמין ומכיל חלקי עוף, חלקי דגים ודברים טעימים נוספים שהזקופים לא אוכלים.


בעוד טיפטיפ ממשיך לחפש אחר משהו טעים, הוציא הזקוף משם משהו, לקח כלי והניח בו ממרח קר שמדיף ריח קלוש, שאת טעמו טיפטיפ מכיר כבר זמן רב מדי...


טיפטיפ המשיך להתחכך ברגליו של הזקוף, מנסה לשדר לו מה הוא רוצה לאכול, אך זה המשיך ללכת עד שהניח את הכלי עם הממרח על הקרקע, ליד כלי עם כל מיני דברים יבשים ומדיפי ריח – די מגרה יש לומר. הריח של הממרח היה די קלוש, לא כמו הריח המגרה של משהו חמים ומוכן למאכל. ריח שגורם לחברים של טיפטיפ – וגם לטיפטיפ לעיתים – לילל בחוזקה, להניף זנבם ולעיתים גם להגיח מתוך החצר בניסיון להתגנב לארוחה.


אבל בכל זאת, לטיפטיפ יש סטנדרטים. אז מה אם הוא חתול?


טיפטיפ החתול על הספה

אני צילמתי את התמונות

כתבתי פעם יומן מנקודת מבטו של חתול שגידלתי עם הוריי, שפורסם באתר תפוז.

כאן יש יומן נוסף מנקודת המבט של חתול...


בגובה עיני החתול


ג'וני וטיפטיפ


יש לך טעימי?

76 צפיות0 תגובות

פוסטים קשורים

הצג הכול

קטגוריות