מיקום: 'אחו וספארי', ביתנן חקלאי בשר
דמות א': אלון קרמר, אחראי
דמות ב': גיטה הרלינג, ציידת אורחת
גיטה הרלינג יוצאת לציד בביתנן חלל. לבד. מה כבר יכול להשתבש?
גיטה שאפה עמוקות. החזיקה. שיחררה לאט את האוויר, ואיתו את הלחץ. אמא ומאמי לא גידלו פחדנית. זאת אולי החופשה הראשונה לבד מחוץ לבית, אבל היא לא תהיה האחרונה. המעבורת שלה כבר מאחור, מעוגנת על החוץ של המקום הזה. והיא במבואה של המעגן.
על חצי מהקירות היו מרקעי-חלון שהראו את השדה והנהר של עמוד השדרה של המקום הזה. גם את הפרות ואיילים שגדלים בעדרים, בנוף הלא באמת טבעי פה.
היא כמעט מוכנה.
מרמקול מוסתר יצא צפצוף, ואז הקול שדיבר איתה בזמנו, כשהיא קבעה את החופשה.
"העלמה גיטה הרלינג, זה לא שאנחנו ממהרים או משהו, אבל האם את זקוקה לעזרה?"
היא רצתה להתעצבן. באמת, אבל הידיים שלה נתקעו, לא בדיוק בשרוולים, והחזה שלה לא עוזר.
"כן, אני חושבת שהמידה של החליפה שקיבלתי קטנה מידי."
"נשלח אליך מייד רובוט שיסיר מעליך את החליפה ויחליף אותה במשהו לרוחך."
"רובוט."
"רובוטים לא תופסים ומעבירים מחלות."
מחלות.
לרגע העלבון צרב, ואז היא נזכרה שזאת התפיסה התקינה בקרב בני החלל. גם אמא ומאמי לא היו חולמות לתת למישהו לעלות על גבי 'אודיסאוס' בלי לכל הפחות שבועיים של בידוד. והיא פשוט… עלתה לכאן. ככה הם עושים את זה.
ומתוך דלת הארון יצא הצאצא הרוחני של האיי רובוט, עם ארון תקוע עליו. וזרועות.
היא לא תביך את אמא ומאמי.
היא לא הביכה את אמא ומאמי כי לא היתה הקלטה…
ביתנן = תרגום שלי ל-Space Habitat
חקלאי בשר - מגדלי בקר, עופות וכדומה
Image was made with AI
חזרה אל "תוך כדי תנועה"
Commentaires