הבעיה של אווטאר היא לא המדע. היא השקר

ומה המרחב עושה נכון, גם כשהוא טועה

כשסיפור דורש ממך להאמין לשקר פנימי כדי להתקדם - הוא נכשל, גם אם הוא נראה מדהים. כשסיפור טועה בפרטים אבל נשאר כן עם עצמו - הוא שורד. זו הסיבה שאני מתווכח על אווטאר, ומגן על המרחב. לא כי אחד “מציאותי יותר”, אלא כי אחד מהם מספר סיפור ישר.

אז לאחרונה מצאתי את עצמי, לכאורה, תומך בשני צדדים של ויכוח בנוגע ל“בניית עולם הגיונית במדיה”. אני לא יכול לסלוח לאווטאר של החייזרים על השטויות בבניית העולם, אבל אין לי בעיה עם הבעיות בבניית העולם בהמרחב (The Expanse). למה?

שני דברים.

האחד: ככל שסיפור טוב יותר ומהנה יותר, אני יכול לסבול יותר שטויות ברקע. האם משהו לא באמת הגיוני כל כך? אבל הסיפור טוב?! מהנה? אני יכול להתעלם. אבל אם מדובר במשהו שסותר את עצמו, לא תורם לסיפור, והסיפור עצמו מרגיש כמו תעמולה זולה, שם זה כבר נשבר.

מה הרגיש מוזר בבניית העולם בהמרחב? לא העובדה שבני חגורת האסטרואידים עניים יותר מתושבי כוכבי הלכת העצמאיים, כדור הארץ ומאדים. למה? כי ברגע שיש לך תשתית לבנייה בחלל, מיכון, ניסיון - כבר זול יותר לבנות ביתננים בחלל. העשירים אולי עוברים לחלל ראשונים, אבל מהר מאוד ביתנני החלל הופכים לבתי חופשה, ואילו מעמד הביניים ומטה מוצאים את עצמם עוברים לחלל, בהתחלה כי העשירים התחילו, אחר כך כי זה פשוט זול יותר.

אז העובדה שבני חגורת האסטרואידים בהמרחב הם העניים בתמונה, זו לא הבעיה. העובדה שזה מגיע לרמה של דיכוי? כן. אבל את זה אני איכשהו יכול לקבל בשביל הדרמה.

מה שאני לא יכול לקבל באותה קלות? העובדה שכדור הארץ לקחו לאסטרואידים את המים. מאדים? לגמרי. כדור הארץ?! לא.

אלא אם אנחנו מדברים על הירח ועל הביתננים שמסביב לכדור הארץ. אבל בהמרחב לא האריצו את הירח. אז זה לא יהיה מקור מים בהיקף שמתקרב להיקף שמאדים יצטרך. ועדיין, כפרט רקע, זה לא כזה משמעותי לסיפור.

עכשיו נשווה את זה לאווטאר.

נאמר לנו שכדור הארץ גוסס, ואיתו האנושות. וזה נאמר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. בסרט הראשון אולי אפשר היה לומר שמשקרים לג’ייק כדי לדרבן אותו, אבל זה נאמר לנו גם בהמשכים, בהקשר שבו אין סיבה לשקר.

איך זה לעזאזל יכול לקרות?

כן, זיהום, אוי לא…

אבל כדי לשלוח ספינת חלל למערכת שמש אחרת לגמרי, בזמנים שנאמר לנו, ושגם הודגמו לנו, צריך טיסה במהירות האור או יותר מהר. צריך תשתית אדירה לטיסה בחלל. זה אומר שלמין האנושי יש גישה כמעט מוחלטת למערכת השמש שלנו. זה אומר שאפשר להעביר לחלל את כל התעשייה, את הכרייה, את הייצור – וזה יהיה קל וזול יותר מאשר להמשיך לכרות ולייצר על פני כדור הארץ.

אין שום סיבה שכדור הארץ יהיה במצב המתואר בזמן התרחשות הסיפור.

אוקיי, נניח שמשקרים לכל אורך הסדרה הנוכחית בנוגע למצב כדור הארץ. זה אומר שבני האדם, ברמה מערכתית, עושים זאת כי בא להם והם שמוקים. זה אמנם תואם את מה שאנחנו אמורים להרגיש כלפיהם בסרטים הללו, אבל אז צריך להסביר לקהל למה בכלל הטרחה עם פרויקט האווטארים.

זה התחיל כמחקר? ואז גילו את ה-Unobtanium... אוקיי. למה לא פשוט לאדות את היער עם כמה טילים טובים כשה“פראים” המקומיים עברו מלהיות מושא מחקר שלא משתף פעולה, למכשול בעל כוונות רצחניות?

בני האדם נלחמים בהם בכלים שקולים אליהם ולבעלי החיים שלהם, ברמה כמעט סימטרית. אבל יש להם גישה לכלי מלחמה הרבה יותר קטלניים, והם מתייחסים אליהם בכפפות של משי. הם אמורים להיות מרושעים, כאלה שבעיניהם היצורים הכחולים הם לא יותר מחייזרים פרימיטיביים שלא יכולים לעצור בעדם, אלא אם הם נותנים להם את ההזדמנות. למה הם נותנים להם את ההזדמנות?

אווטאר הוא סרט יפה. לא סיפור טוב. כדי ליהנות ממנו, אני חייב לכבות את המוח.

המרחב הוא סיפור מצוין, סדרה יפהפייה עם אפקטים מעולים, והבעיות המעטות ברקע שלה לא באמת משפיעות יותר מדי. אני יכול לדמיין שמדובר בניסוח בעייתי של דמות כזו או אחרת, וגם אם זה היה נכון – זה בקושי נוגע להיתכנות של הסיפור עצמו. לכל היותר זה יגרום לי להעדיף צד מסוים באופרת החלל על פני אחרים.

וזו הסיבה שאני אלכלך במרשתת על אווטאר של קמרון, ואגן בחירוף נפש על המרחב. בינתיים. לא ראיתי את כולה עדיין…

---

חזרה אל "עומרי - נקודת השקפה"

התמונה נוצרה בעזרת AI