top of page

לא נחמדים | הדברים שאנו כותבים

הטקסטים המופיעים באתר אינם הנוסח הסופי. אתם מוזמנים להירשם ולהגיב - 

תגובותיכם מסייעות לנו בתהליך העריכה, ותופיעו ברשימת התודות כשהספר יצא לאור.
תוכלו גם לקרוא את הסיפורים עוד בשלב כתיבתם ב-Google Docs.

לוחם עוף החול - א"ד

עודכן: 10 בדצמ׳ 2023

האם תירזה מנסה לחזר אחרי השר אדיר שלך, או שמא תירצה מנסה לחקור אם השר שלך מעורב בחטיפת שתי הילדות?

ובינתיים, הר' סנגראל נהנה במלון, אך נדרך כששומע על פיגוע טרור.

באוהל מתחיל המתח לעלות. ובממלכה, אף יותר…

בצד השני של המצלמה אדיר שלך, שר בכיר בממשלת הממלכה, לא יכול להסיר את העיניים מהנסיכה. היא מעולם לא הראתה סימן לעניין בו או במישהו כלשהו.


ולפני שעה היא התקשרה אליו ישירות, לכוס קפה לא רשמית. והצהירה על זה שהיא מביאה חברות כדי לשמור על ההגינות.

זה אומר שהיא מעוניינת בנישואים בתור תוצאה אפשרית.


הוא מביט הצידה. רונן מרים גבה. "אתה מבין שסביר להניח שהיא חושבת שאתה פושע מסוג זה או אחר ומנסה לחקור."


אדיר מזדקף, שריר צוואר מתכווץ לרגע. "זה מגוחך. למה שהיא תחשוב דבר כזה?"


העוזר האישי, רונן, שואף שאיפה ועוצר לרגע. אדיר מרים גבה.

"זה לא גורם לך להיראות פחות כלבה אתה יודע."


רונן זועף ומחווה, מממש לחש רשימות באוויר.


"ראשית; הבנות של שר החינוך נחטפו ולך יש קשר קרוב אליו."

אדיר מצמצם עיניים אבל רונן ממשיך לפני שהוא מספיק לקטוע אותו.

"שנית; יש לך גישה ישירה להרבה מאוד אמצעים המאפשרים גם לבצע וגם לטשטש את הפעולות הדרושות."

אדיר מסמיק. ורונן ממהר.

"שלישית; גם אם אין לך שום מניע אחר, אישי, דבר כזה כמעט בטוח יתן אור ירוק לכמה פרויקטים שלך."

אדיר מחוויר. ומסמיק שוב. כהה יותר.

"ורביעית; בוא לא נשכח כמה שמועות על עליך ואדם. שמועות ישנות…"


אדיר מעסה את הרכות לחצי דקה.

"מתערב על שתי משאלות מהארקנה השנייה שהיא באה לכל הפחות בשביל להציע נישואים פוליטיים."

רונן מחייך חיוך עצוב.

"התערבות."


כפיר ואיילה שותים גזוז עם תרכיז מיובא מחוץ לכוכב הלכת. משהו, מאכזב. הגנרל סוד נכנס לחדר.

הצעדים שלו משרים רושם יותר נחרץ מהבעת הפנים שלו. איילה מחייכת חיוך של נימוס. כפיר לא טורח.


לרגע איילה נזכרת בכך שתירזה בילדות, הייתה מקטרת על כך שצריך להגיד מצביא ולא גנרל, בכל פעם שהיה משהו לא נעים שלא ניתן היה לעשות שום דבר בגינו.


הגנרל, מצביא, לא משנה, מתייצב מולם.

"מלכיי, ראש הביטחון ומנהלן התשתיות."

תואר מלא? כנראה שהקטנה באמת לא תהיה שמחה במיוחד.


איילה וכפיר מגבירים לרגע קט את הלחץ בהחזקת הידיים. היא מביטה בו. הוא בחזרה. מאבק רגעי, והיא הפסידה.

היא נותנת את מלוא תשומת ליבה לגנרל. חיוך קטן ולא מנומס על פניה.

"גנרל סוד. הפגישה שלנו אמורה להיות מחר. אני ומנהלן התשתיות אמורים להבין שישנן התפתחויות דחופות?"


צלצול פעמוני רוח.

הקיסרית של דרך.

היא מצמצמת עיניים.


"תישאר כאן. אני בטוחה שזה נוגע לעניין."


והיא צודקת.


אחרי השיחה שבה מיקו מבהירה את הצד הדרכי בעניין. ואיילה מצליחה לוודא ששני הצדדים על אותו הדף ועמדה, מיקו מנתקת.

החיוך שלה אל סוד הרבה יותר, פחות, נעים.


תער, לבן ועינב עובדים על מימוש התוכנית אחרי האישור מאבשלום.


אבישג ואבשלום יושבים עם שירה. הם חולקים איתה את העונה החדשה של הסדרה, צוערי היסודות. זה מתרחש לפני כמעט אלף שנים, בימי היישוב המקורי של מאדים. יש מסע בזמן. ורמיזות על מין ואלימות, אבל לא מימוש. מסתבר שזה להיט. היא רוצה לחזור הביתה.


עינב מפעילה סריקה של כמה מאגרי מידע. לבן מייצר ומשמיד כניסות למערכת כדי להסוות אותם.

תער מחייך. מגחך אפילו.

"ויש לנו דמי כיס שאפילו תירצה תתרשם מהם. ושלוש חלופות לבית מלון לשלושת השבועות הקרובים."


בזמן שעינב מתחילה להתלונן שהיא לא התגייסה כדי להיות גנבת

שירה קופצת.

"קול, אבא שלי לימד אותי קצת על פצחנות אולי אני-"


אבשלום חופן את הפנים בכף יד ימין. וצורח לרגע.

"זה אסור, את בת של שר. ולא בצבא."


היא מרימה גבה.

"אתם לא עובדים בשביל נסיכה?"


תער נושף לרגע. ופונה לזוגו.

"לבן, אהובי, יקירי." לבן מטה את הראש הצידה. "אתה מוכן לסדר למחר את ההסעה למלון? תבקש מאבשלום להחליט לאיזה. אני הולך לישון."

הוא מחבק, מנשק אותו בלחי. באופן כללי מושך כמה שניות נוספות, והולך לשק שלו.


עינב מכחכחת, ופונה לשירה.

"אחת, תבחרי שם מקומי."

העיניים שלה סורקות כל עור ובגד עליה, לא מתרשמת.

"שתיים… אני גם הולכת לישון."


כל שאר היחידה מרימים גבה. היא לא העיזה בגלוי להטיל על הבת העשרה מוכת הטראומה את האחריות על השיחה הזאת.


הר' משחק כבר שלוש שעות במשחק רשת על נגינה במצילתיים. הוא די מופתע.

הוא מפסיק, מתמתח.

"הגיע הזמן ללכת לאכול."

הוא קם, מתגרד מעט ומבקש מהמערכת החלפת בגדים שתתאים למסעדת המלון. הוא יודע שהוא צריך עניבה.


הוא מתהלך לדלת, עד שהוא פותח אותה, הבזק האור כבר העיד שהוא לובש משהו הולם. וזה ניקה אותה. אבא ואמא באמת שילמו על השירות המלא.


כשהוא עובר את הפתח, הקישור שלו משמיע את החדשות. היתה פגיעת טרור במנהלת אחד המחוזים. משהו בניסוח נשמע… צורם.


הוא בקושי שם לב לחדרן שעבר אותו. הוא בקושי שם לב למעלית.

אבל האוכל הריח נהדר כשהגיע.


"לפני שאשכח, לחדשות האחרונות, הליך בנות כוכבים."

הוא הולך לחקור כמה דברים בזמן השינה הלילה.


בינתיים הוא הולך לאכול לחם חלב מתוק.

הרבה.

זה מזכיר לו קבלת שבת, רק חלבי ויותר מתוק.


שירה יושבת לבד. עינב לא אמרה זאת. אבל היא צודקת, היא היתה חלשה. לכן חטפו אותה. היא היתה צריכה להגן על גיל. אדיב אמנם היה השומר וחונך… אבל זה מובן מאליו שהם יתכוננו אליו. היא הייתה צריכה-.


אבישג מחבקת אותה. מחווה באצבע הפעלה של לחש ההרדמה שלה. הילדה נרדמת. היא הולכת לכסח לעינב את הצורה. אחרי שתכסה אותה.


היא קמה, ומחילה להתהלך. היא רוצה לייצר כמה כדורי אש. זה לא הזמן. היא רוצה לירות ל… נואשת הצמאה כמה כדורי גומי לכתפיים. איפה ששמה את הקעקועים האומללים שלה. כמה חבל שהם כולם במשימה ובתפקיד.

היא מגיעה לשק שלה. בועטת.

"איה!!"

עינב מוציאה את הראש. "אני מצטערת ש-" "אל תטרחי, אני לא זאת שאת צריכה להתנצל בפניה. ויש כמה."


היא מתכופפת מאוד קרוב. "אני בטוחה שאת מאוד מצטערת. לפחות שאת קולטת שאת אמורה, לפחות. תעשי את זה כשנחזור הביתה. כרגע את רק תעשי יותר צרות."

עינב מחייכת מעט.

"אבל אם תער ולבן דורשים זאת, תתנצלי על המקום. אל תשתמשי בי בתור תירוץ."


עינב קופאת לרגע. אבישג מניחה שהיא קולטת שזה לא המקום לגלגל עיניים.

 

Image by gene1970 from Pixabay



פוסטים קשורים

הצג הכול

Comments


bottom of page