צד פלי של המטבע - למה דווקא בחברות בטוחות, ליברליות ולא־הומופוביות - הפוריות הגברית קורסת... אולי זה קשור ליסוד אחר במרקם החברתי...

אם מין חד־מיני בין גברים היה באמת חסר תועלת –תרבויות שמוציאות עליו להורג היו מחסלות אותו תוך שלושה דורות. הן לא. דווקא בחברות הכי הומופוביות ואלימות, הוא מתקיים בהיקף רחב – בצניעות, כסוד פתוח. אולי השאלה האמיתית היא לא למה זה קורה אלא למה אנחנו מסרבים לבדוק אם יש לזה תועלת.

הסוד הפתוח, מסתכלים מתחת לכרית, אפילו שהמפתח נפל לבוץ.

בעשורים האחרונים, בעולם המערבי, מתרחשים במקביל כמה תהליכים ברורים:

• ירידה מתמשכת בהומופוביה

• ירידה באלימות בין־אישית

• עלייה בביטחון האישי

• הרס הקשרים הבין מיניים

• ועם כל אלו – ירידה חדה ומתועדת בפוריות הגברית

לא “ילודה” במובן החברתי, אלא מדדים ביולוגיים ישירים:

• ירידה בספירת הזרע

• ירידה ברמות טסטוסטרון

• עלייה בבעיות פוריות אצל גברים צעירים

יש אינספור מחקרים שמנסים להסביר את זה - וכמעט כולם נגועים באותה הנחה מוקדמת:שהבעיה חייבת להיות חיצונית, סביבתית, או “התנהגותית־שלילית”.

ההסברים המקובלים – ולמה הם לא מחזיקים

חומרים כימיים במים? השימוש בהם בירידה מתמדת כבר עשרות שנים.

הורמונים ופסאודו־הורמונים? המינונים ירדו, חומרים הוחלפו, ועדיין המגמה נמשכת.

מיקרו־פלסטיקים? נמצאים שם - אבל אף אחד לא הצליח להראות השפעה ברורה על פוריות גברית.

השמנה, אורח חיים יושבני, גיל אבהות? כל אלו היו קיימים גם בעבר, במיוחד בקרב המעמדות הגבוהים - והם היו פוריים.

יש גורם אחד שכמעט לא נבדק ברצינות.

מה באמת היה הדפוס ההיסטורי

הנחת יסוד שגויה נפוצה היא שיחסים חד־מיניים גבריים היו “סטייה מאוחרת”, שבאה אחרי, או לכל הפחות, ללא קשר, לנישואין והורות.

בפועל, הדפוס ההיסטורי הנפוץ היה לרוב

יחסים מיניים בין גברים קדמו לקשר עם אישה. לעיתים כשלב התנסות, לעיתים כ”אימון לדבר האמיתי”, ולעיתים פשוט כברירת מחדל זמינה בגיל צעיר - לפני שהגיע הזמן החברתי, הכלכלי והביולוגי להקים משפחה.

כן, הדפוס ההפוך - נישואין לאישה ולאחר מכן מעבר לקשר עם גבר - התקיים,אך היה נדיר יותר, חריג ושמור לאלו עם הכוח החברתי לשרוד זאת.

כלומר: במרבית ההיסטוריה, פעילות מינית חד־מינית גברית לא החליפה הורות -אלא קדמה לה כרונולוגית בשלבי החיים, ובכמה תרבויות... השתלבה בה.

למה זה קריטי לטיעון

במצב כזה, אם לפעילות חד־מינית גברית קיימת תועלת ביולוגית או פריונית כלשהי, היא מתנקזת להולדה עתידית עם אישה.

הפרט הרוויח:

• חיזוק פוריות

• עמידה בציפיות החברתיות

החברה הרוויחה:

• יותר ילדים

• ובפרט בחברות ההומופובית, אלימות ומאוד 'פאטריאכיות' - יותר בנים, בחברות שבהן גברים מתים צעירים. והצעד הפרגמטי הוא 'להפיל מאוחר' תינוקות בנות בכורות, כי אין אח גדול שיתחתן ויביא א הנדוניה בשבילה...

כך ניתן להבין איך דפוס שנחשב טאבו קטלני ברמה ההצהרתית, שרד ואף הפך לנפוץ ברמה המעשית.

ומה השתנה במערב המודרני

כאן מתרחש השבר.

בעולם המערבי המודרני, השילוב של:

• ירידה בהומופוביה

• ביטחון אישי גבוה

• והידרדרות עמוקה של יחסים בין־מיניים

יוצר מצב חדש לחלוטין:

גבר שמתחיל את חייו המיניים עם גברים - סביר הרבה פחות שימשיך לקשר עם אישה.

לא מתוך אידיאולוגיה, אלא משום שקשר בין־מיני נתפס ככאב ראש רגשי, משפטי וחברתי.

כלומר: אם בעבר הפעילות החד־מינית קדמה ללפעילות בין מינית, וההורות הנובעת מזאת - היום היא לעיתים מחליפה אותה.

תועלת שמתפוגגת

אם קיימת תועלת מצטברת לפעילות חד־מינית גברית –הורמונלית, אפיגנטית, או אחרת - היא כבר אינה מועברת לרוב הגברים שמעמידים ילדים באופן טבעי.

התוצאה:

• גברים סטרייטים נהנים פחות (אם בכלל) מהתועלת הזו

• גברים חד־מיניים כן נהנים ממנה, אך פחות נוטים להעמיד ילדים במשגל

• והתועלת הבין־דורית דועכת תוך דור או שניים

וזה תואם במדויק את מה שאנחנו רואים בפועל.

לא מוסר, לא פוליטיקה – ביולוגיה שלא נבדקה

המאמר הזה אינו שיפוטי. הוא אינו בעד או נגד שום צורת חיים.

הוא מצביע על חור מחקרי עצום: כמעט לא נבדק האם לדפוסי מיניות יש השפעה ישירה על פוריות גברית לאורך זמן.

לא כי זה הופרך - אלא כי עצם השאלה נחשבת בלתי־נסבלת תרבותית. …

---

חזרה אל "עומרי - נקודת השקפה"

התמונה נוצרה בעזרת AI