הטקסטים המופיעים באתר אינם הנוסח הסופי. אתם מוזמנים להירשם ולהגיב -

תגובותיכם מסייעות לנו בתהליך העריכה, ותופיעו ברשימת התודות כשהספר יצא לאור.

אין שום קשר בין האנשים המופיעים בתמונות לבין הטקסטים עצמם.

 
  • יובל

הייתי כאן, ביקרתי שם - פרק ב

עודכן ב: לפני 6 ימים

מתוך "המיתוס של ארי-פז"

נער יושב וכותב

"ויחלפו הימים ויחוש ארי-פז כי אבן ירדה מעל ליבו."


"וירא אביו את ארי-פז היושב מול הנייר וממחיז מילותיו, ויחייך אל ליבו."


"אבא! הבהלת אותי!"


"כן, שמתי לב", השיב אביו בחיוך, "תרצה שאעזור לך לצאת אהה... לרדת מהארון?"


ארי-פז התעתק אל הרצפה, ניקה ידיו וברכיו, "מצחיק".


"ברצינות", אמר אביו, "אתה תמיד יכול לדבר איתנו. על כל דבר."


"מה כולם רוצים ממני?" קרא ארי-פז, "אני בעצמי עוד לא החלטתי את מה אני אוהב!"


"אתה מזכיר לי אותי כשהייתי צעיר", חייך אביו. "פעמים רבות גם הזכרת לי חתול ולא הייתי בטוח איזה. נראה לי שחתול צ'שייר".


"אתה רומז שאני משוגע כמותו?" רטן ארי-פז.


"חשבתי יותר לגבי יכולתו להופיע ולהיעלם כרצונו", חייך אביו, "אבל כעת כשאתה מציין זאת, הוא אכן אמר 'כולנו משוגעים כאן'..."


"אין לך ברירה" אמר ארי-פז בעיניים עצומות. "כולנוווו מממשוגעים כאן, אני ממממשוגע, את מממממשוגעת". 1 ↓


"בדיוק", חייך אביו, "זיכרון מושלם".


"מה, אין לך את התכונה הזו?" תהה ארי-פז.


"הזיכרון שלי לא טוב כמו שלך." השיב אביו, "מה גם שלא לי ולא לאיתמר יש יכולת להתעתק. ככל הידוע לי, לכל הפחות".


"אל תאמר לי שאני מאומץ!" הרים ארי-פז ראשו אל אביו.


"התשובה המקוצרת היא שנולדת על ידי אם פונדקאית", שם אביו ידיו על כתפיו של ארי-פז, "אתה ויואל נולדתם משילוב תאים שלי ושל איתמר..." עצר, גירד ראשו והמשיך, "איתמר ישמח להסביר לך יותר. משהו עם תאי גזע, טֶלוֹמֶרִים..." 2 ↓


"אני מניח שאשאל אותו..." אמר ארי-פז, "מה שכן, אם כבר ראית אותי כותב, מה דעתך לקרוא את מה שכתבתי עד כה?" החווה ארי-פז ידו אל גליונות הכתיבה.


"וישב לירן אל השולחן ויקרא את הכתובים", אמר אביו והתחיל לקרוא.


"פלטשר ראן…" חייך אביו, "אהבתי. בחרת לך כינוי, אגב?"


"כמובן", גלגל ארי-פז עיניו.


"שלי, החאליסי של החתולים", קרץ אביו.


"אתה מתכוון ל'חאל', לא?" תהה ארי-פז, "'חאליסי' היא המנהיגה, ופירוש המילה בסוואהילית היא 'אמת'."


החאל של החתולים חייך, "אני רואה שחקרת את הנושא".


"כן", השיב ארי-פז, "כשקראתי את 'שיר של אש וקרח'". 3 ↓


"החאל של החתולים..." הרהר החאל של החתולים, ורכן ללטף את אחד החתולים שהתחככו ברגליו, חתול שמן בפרווה אפורה-לבנה עם עין עכורה. "כן, ג'וני, אתה חמוד." בהפנותו מבטו לארי-פז המשיך, "זה ייראה טוב על חולצה, לדעתך?"


"כמדומני", השיב ארי-פז בזהירות, "אם תוסיף תמונות או ציורים של חתולים..."


"זה בהחלט רעיון טוב. תודה", אמר החאל של החתולים וחזר לקרוא. רגע לאחר מכן העיר "אגב, גם 'לירן' עובד".


"רגע!" קרא ארי-פז, "האם אתה רומז שיש לך כוח קסם?"


לירן הביט בארי-פז, "אני יודע דברים", חייך ונגע באפו. אחר חזר לקרוא, מותיר את ארי-פז תוהה אל מי לירן התכוון.


"שמתי לב שהכתיבה שלך מאוד רשמית, גם מבחינת המשלב הלשוני וגם מבחינת הפניה אל איתמר", אמר לירן לאחר מספר דקות.


"אכן", השיב ארי-פז, מזדקף במקומו, "מקפיד אנוכי על הפרסונה שלי. ג'וני! אני מנסה להיות רשמי!"


"כן, אני רואה", חייך לירן, "הוא עומד על הרגליים האחוריות כשהוא מנסה להרשים מספיק בכדי לקבל אוכל טעים... אהבתי גם את הפירוט לגבי שפת הגוף".


"קראתי מדריכים על שפת גוף", חייך ארי-פז בעיניים בורקות, "וגם כששחזרתי את האירועים על הנייר המחזתי אותם. כפי שראית, בעצם..." הרצין ארי-פז.


"אתה יודע", אמר לירן, "קראתי שסופר לא אמור לרשום שדמות נענתה 'בשמחה', אלא להדגים", קרא יואל ציטטה בסלולרי "'עיניה נפערו לרווחה וחיוך התפשט על פניה, והיא הנהנה לאות הסכמה'". 4 ↓

הוא הרים ראשו מהמסך וראה את עיניו של ארי-פז הפעורות לרווחה, מצחו המקומט ולסתו השמוטה.


"זה בסדר אם אני לא כותב כך?" שאל ארי-פז בשקט.


"זה אחד הדברים שאנחנו מאוד דומים בהם", חייך לירן וחיבק את ארי-פז. "תוכל להראות לי את הסרטון?"


ארי-פז חייך והראה ללירן את הסרטון. "אתה יודע", אמר לירן, "הייתה לי תחושה שאתה מתעתק ממקום למקום. בוא נגיד, תהיתי עוד כשהיית בן שש ומצאתי במטבח שלולית מים, וביחוד כשראיתי אותך יום יוצא מחדרך בזמן שהיית אמור להיות בבית הספר."


"למה לא אמרת שום דבר?" תהה ארי-פז.


"חיכיתי שתרגיש בנוח בכדי להיפתח בפנינו", השיב לירן בהביטו לעבר ארי-פז, "אני מכיר את התחושה אישית, אם כי בנושאים כמו הומוסקסואליות ואוטיזם…"


"זה די מוזר..." הרהר ארי-פז, "שמתי לב שאני מרגיש איתך מאוד בנוח, כאילו לחלוטין לא רשמי, מאוד נגיש..."


"אתה והחתולים..." חייך לירן.


"אתה באמת משווה אותי לחתול?" הרצין ארי-פז.


"אני יותר משווה אותי לחתול..." נאנח לירן, "איתמר כבר העיר לי מדי פעם שאני לא מתנהג לגילי. אני עברתי הרבה בחיי. במשך תקופה ארוכה מדי התאמצתי להתאים את עצמי לסביבה."


"אני באמת אמור לשמוע את זה?" הרהר ארי-פז.


ארי-פז ולירן התיישבו על המיטה של ארי-פז, וליטפו את החתולים שהתחרו על תשומת ליבם.


"אני מקווה שתרגיש בנוח גם עם איתמר ועם יואל", אמר לירן, מלטף חתול שחור לבן שהפגין התלהבות יתרה, "אתה חמוד, טיפטיפ", אמר.


"נוח כמו אב ובן", השיב ארי-פז, "או כמו שני אחים".


לירן היטה ראשו, "אם אתה רומז שאנחנו כמו חברים ולא כמו אבא ובן... אני לא מסתדר עם רשמיות. מצטער אם זה לא עומד בציפיות שלך".


"התרגלתי", חייך ארי-פז. חתול עם פרווה בגווני חום עם כתמים לבנים וכתומים וארשת פנים עצובה יילל לעברו. "אתה רעב, צוציק?", אמר ארי-פז והחתול יילל בתשובה. "אצלי הרשמיות היא מעין נחמה", הגיב ארי-פז ללירן, "מעין שעשוע, מעין סיפוק".


"מעין מגננה, מעין תעצור אותי לפני שאני מתחיל לזרוק מילים..." השיב לירן וארי-פז הרצין לרגע.


"אני באמת מרגיש אתך בנוח", אמר לירן, בחיוך עקום. ארי-פז חייך חיוך קורן.


"טוב, חבר'ה", חייך לירן לחתולים, "אתן לכם טעימי", ויצא מן החדר ובעקבותיו שובל של חתולים. חתולה שחורה לבנה העדיפה להישאר עם ארי-פז. לקח לה זמן לבטוח בו והיא אוהבת תשומת לב. ואוכל יבש, שניתן בשפע.


ארי-פז נשכב על המיטה, מתכרבל עם החתולה שגרגרה לעומתו, "את יודעת, מושי, אני יכול להתרגל לזה."


באמצע הלילה ארי-פז התעורר, ונאנח. הוא ידע שלא יצליח להירדם שוב עד שיגלה לאיזו דמות התכוון לירן. הוא ידע שהיא לא מופיעה בספרים שכבר קרא. ארי-פז התיישב במיטתו, מבהיל מעט את מושי.


הוא ליטף את מושי עד שנרגעה וגרגרה, אחר גלש בטאבלט לאנציקלופדיה המוקדשת לסְקָאלְדַגֵרִי פְּלֶזֶנְט. בערך המוקדש לסקלדגרי מצא ארי-פז שהוא השתייך לקבוצת "האנשים המתים", והחליט לחקור. עד מהרה מצא ארי-פז את הדמות שחיפש.


"סֶרָקִין רוּ", הרהר ארי-פז תוך כדי קריאה. 5 ↓


"יש לי אבא מוזר", סיכם ארי-פז. הוא הניח את הטאבלט בצד, ליטף את מושי וחזר לישון.

1 ↑ הציטוט של חתול הצ'שייר מתוך "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", בתרגומה של רנה ליטוין, 1998.


2 ↑ הטכנולוגיה של הפיכת תא אנושי לתא גזע ומשם לתא זוויג אפשרית, אם כי לא בהכרח נגישה לכולם. ככל הידוע לי, ניתן ליצור תא ביצית אך קשה ליצור תא זרע.


3 ↑ סדרת "שיר של אש וקרח" היא פרי דמיונו של ג'ורג' ר. ר. מרטין.


4 ↑ מתוך הספר "חוק שלוש הדקות" מאת ברנט פינווידיק.


5 ↑ הערך "Saracen Rue" באתר "Skulpedia".


Image by Alexandra_Koch from Pixabay

חאל של החתולים

מימין למעלה: מושי, טיפטיפ, צוציק וג'ינג'ית, ג'וני ומקס

רוצים לרכוש חולצה כזו? או אולי תיק למחשב נייד?

יש מגוון עיצובים נוספים לבחירתכם



קטגוריות