מתוך "המיתוס של ארי-פז"
"ויהי למחרת בערב, וישבו בני משפחת גולדמן אל השולחן".
"ארי-פז!" קרא יואל, "לא אמרתי לך להפסיק לקריין את החיים שלך?"
"יואל", הגיב לירן, "בלום פיך, פן תחטוף אגרוף אביך!"
"זה מהתנ"ך?" הרים איתמר ראשו מהסלולרי.
"מהגשש, אני חושב..." השיב לירן.
"אין מילים", הגיב ארי-פז לאחר רגע.
"הא?" תהה לירן.
"איתרתי את הציטוט באינטרנט", קרן ארי-פז, "קרובים קרובים, עונה אחת פרק שש, הנה תראה!" הראה ארי-פז ללירן את יורם אומר את המשפט בסרטון היוטיוב. 1 ↓
"אתה חייב לעשות את זה בזמן ארוחת הערב?" רטן יואל.
"על מה אתם מדברים?" הגיב איתמר, מרים ראשו מהסלולרי.
"על קרובים קרובים", השיב לירן, "מה דעתך שנעשה בהזדמנות מרתון צפייה?"
"בשמחה, זה נכס צאן ברזל" הגיב איתמר. "הכנת אוכל טעים", אמר כעבור רגע, בהביטו בעיני לירן.
"למדתי מהטוב ביותר", חייך לירן.
"ממך?" חייך איתמר.
"אוהב אותך."
"מאוהב."
"אוקיי..." מצמץ ארי-פז בעיניו, בזמן שקולות בחילה נשמעו מצד יואל.
"יותר מדי צ'יזי..!" רטן יואל.
"גבינה?" תהה ארי-פז וכעבור רגע הגיב, "הו!"
"כן, אני כבר רגיל לזה", הגיב יואל, "אבל עדיין..."
"הם נראים מאושרים", אמר ארי-פז.
כשסיימו לאכול, ובטרם פינו את הכלים למדיח, אמר ארי-פז: "תגיד, לירן, אני מבין שהיה לכם הרבה כסף בכדי להביא אותי ואת יואל לעולם."
"אני מבין שאיתמר הסביר לך כיצד בדיוק אתה ויואל נולדתם", חייך לירן אל איתמר, שהחזיר חיוך.
"בפרטי פרטים", הגיב ארי-פז, "דבר נוסף הוא כי יואל טרח להבהיר לי על יחסים בין גבר לאישה".
יואל נראה עסוק מאוד בצלחת שלפניו, בוחן את העיטורים שעליה, "מה, הוא כבר בגיל שהוא אמור לדעת את זה!"
"מה שניסיתי לשאול", אמר ארי-פז, מדגיש כל מילה, "אם היה לכם הרבה כסף, אז למה אנחנו גרים בח'ירבה?"
"יואל, אתה צריך עזרה?" שאל לירן, "לרגע נראה שנחנקת עם הקפה".
יואל מלמל משהו וניקה את עצמו ואת השולחן עם נייר סופג. ארי-פז הביט בו בדאגה. "אני בסדר", הגיב יואל, וארי-פז נרגע.
"אנחנו לא גרים בח'ירבה!" קרא איתמר, "זה בית קרקע עם גינה שמצא חן בעינינו ברגע שראינו אותו לראשונה. עובדה שאנחנו כל הזמן משפצים ומשפרים את הבית."
"זה שאנחנו צריכים לשפר ולתקן בכל פעם, אומר שזה ח'ירבה", רטן יואל.
"כשאני ולירן היכרנו בתחילת שנות האלפיים", החל איתמר לספר, "עבדתי בחברת שמירה ולירן החל לעבוד בחברת הייטק. אני עבדתי במשך הרבה שעות ולא היה לי סדר יום קבוע. לירן"
ארי-פז הרגיש שהוא מתחיל להיות מוצף. הוא בהה באיתמר שממשיך להסביר, מקווה שהמילים ייקלטו בראשו.
"אני מבין שהצלחתם לחסוך?" שמע ארי-פז את יואל שואל.
"כעבור שנה יכולנו לקנות את הבית, ולחשוב על להביא ילדים לעולם", השיב איתמר, "אבל בישראל התהליך בלתי אפשרי עבור זוגות הומוסקסואלים, וגם עבור גברים יחידנים. לכן נאלצנו לפתוח הליך בחו"ל שעולה"
ארי-פז בהה בצוציק ששוכב על הספה מכורבל עם חתולה ג'ינג'ית. הוא חייך לעברם.
"ומה קרה כשפרצה הקורונה?" שאל יואל.
"כשפרצה הקורונה המצב הכלכלי נהיה מורכב", השיב איתמר, "מצד אחד נאלצנו לחסוך כיוון שהמשק היה סגור, וגם כיוון שכמעט התחלנו לשקוע. ואז הצטרכנו"
ארי-פז בהה באוויר, מדמיין איש שעובד בהייטק השקוע בתוך מים.
"אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לגדל את כל החתולים?" שמע ארי-פז את יואל שואל, והתמקד בשיחה.
"הם במקור חתולי חצר", הגיב לירן, שותה מהספל האהוב עליו שבו כתוב משהו על בית ללא חתולים, "שמצאו אצלנו בית. אנחנו נותנים להם אוכל, ועם כל הכבוד, הם עושים את הצרכים שלהם בחוץ, דבר שחוסך את כל הטירחה סביב הארגז-חול".
"אז איפה אנחנו עומדים כיום?" שאל יואל.
"אנחנו עובדים וחוסכים עבור הפנסיה ועבור הלימודים שלכם", הגיב איתמר.
"אני זוכר ששיתפתם אותנו מדי פעם במצבכם", אמר יואל, "אבל זו הפעם הראשונה שאני באמת רואה את כל התמונה".
לרגע ארי-פז תהה אם יואל מתכוון לתמונה שהצטיירה בראשו. נראה שלא.
"אני מאוד מעריך את העזרה שלך למשק הבית, יואל", אמר איתמר, "זה שאתה עובד זה לא מובן מאליו".
"חבל רק שכיום הכל בחל"ת, והזום הזה לא ממש עוזר בכיתה י"ב", הגיב יואל.
"גם לא בכיתה י'", אמר ארי-פז.
"בין השאר הבלבול בין בגדי בית לתלבושת אחידה..." חייך לירן בהתייחסו לסרטון של ארי-פז. ארי-פז השיב חיוך.
"אתה מתקרב לגיל 17", אמר לירן, "מה דעתך לחפש עבודה, להרוויח כסף משלך?"
"זה מאוד יוסיף לערך העצמי שלך", הוסיף כשראה את ארי-פז מעקם פיו.
"זו תחושה ממש טובה לקבל תמורה עבור מה שאתה נותן", הסביר איתמר.
"זקוק הנני לזמן להרהר בדברים", הגיב ארי-פז ברשמיות.
"אתה מרגיש מוצף?" שאל איתמר, וארי-פז הנהן.
איתמר קם וניגש אל ארי-פז והניח ידו על כתפו. "תרצה שאעסה לך את הכתפיים?" שאל, "זה יעזור לך להפיג את המתח".
"בשמחה", השיב ארי-פז, ואיתמר עיסה את כתפיו.
"אפשר גם?" שאל יואל.
"בשמחה", השיב לירן, והחל לעסות את כתפיו של יואל.
"תודה, אבא", אמרו שניהם יחדיו כשסיימו לירן ואיתמר.
"תזמון מושלם", חייך לירן, והלך לשים את הכלים במדיח, בזמן שאיתמר נותן אוכל טעים לחתולים.
"ליל מנוחה", אמר ארי-פז ופרש לחדרו, מושי בעקבותיו.
1 ↑ קישור לסרטון, כשיורם אומר "אביתר, בלום פיך, פן תחטוף אגרוף אביך". ניתן גם לקרוא את תימלול הפרק.
Image by Alexandra_Koch from Pixabay
A house without cats is not a HOME. Even the word "homeowner" has "meow" in it.
כך נראה הספל של לירן
רוצים לרכוש ספל כזה, או אולי תיק למחשב נייד?
יש מגוון עיצובים נוספים לבחירתכם
אהבתי את היחסים במשפחה וההומור שמאזכר נכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית
מציאותי בצורה חזקה ביותר