מתוך "המיתוס של ארי-פז"
"יום וליל הרהר ארי-פז, ויחליט להתייעץ עם יואל."
"ויאמר יואל - אתה יודע, זה דווקא משעשע, אולי אאמץ זאת גם אני."
"ויחייך ארי-פז ויחוש נינוח."
"אל תגזים", הגיב יואל.
"בכבוד", השיב ארי-פז, מעקם פיו מעט.
"לפי הקריינות, אני מבין שאתה רוצה להתייעץ איתי?" הסיט יואל ראשו מהמחשב והביט בארי-פז.
"אני מקווה שאני לא מפריע" גירד ארי-פז את ראשו.
"נהה... זה בסדר", אמר יואל, "עברתי על התאריכים של הבחירות בוויקיפדיה".
"אכן, זכור לי שעוד מעט בחירות..." השיב ארי-פז מקמט מצחו, "מועד רביעי, אם איני טועה?"
"כן", חייך יואל חיוך עקום, "אתה מתאר לעצמך איזו התרגשות זו להצביע בפעם הראשונה? תאר לך משהו כזה", הראה יואל את המסך, שם כתוב:
בחירות לכנסת ה-21, שלישי 09/04/2019
נער שיהיה בן 18 ב-11 לאפריל: "שיט, עכשיו אני אצטרך לחכות ארבע שנים עד שאוכל להצביע".
בחירות לכנסת ה-22, שלישי, 17/09/2019
הנער נלהב, הולך סוף סוף להצביע, מצביע לפי הרגש.
בחירות לכנסת ה-23, שני, 02/03/2020
הנער חוקר את המצע של המפלגות, בוחר במה שהוא מאמין שיהיה הכי טוב.
בחירות לכנסת ה-24, שלישי, 23/03/2021
"אלף! ... סטופ!"
"זה משעשע!" צחקק ארי-פז, "ביחוד שלפני חודש חגגת 18".
"כן... פעם ראשונה שאני מצביע..." השיב יואל, "לאחר שחקרתי את המצע של המפלגות ואת הסיכוי להקים ממשלה יציבה, נראה לי שאלך על ה'אלף... סטופ'".
"למה?" הרצין ארי-פז.
"כי בקצב הזה, תוך שנה יהיה מועד נוסף..." עיקם יואל פיו.
ארי-פז התיישב על המיטה של יואל, מלטף בהיסח הדעת את מושי, שגרגרה בהנאה. "זה לא נשמע טוב", אמר.
"כן, כבר נאמר 'זה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב'", הגיב יואל בחיוך עקום.
"מזכיר לי איך ג'ופי נקסט סיפר לתרסדיי על הפרישה הנוכחית מכנסיית האלוהות הגלובלית המקובלת", אמר ארי-פז, "הפעם בגלל חילוקי דעות קשים בנושא הכיוון שבו יש להעביר את צלחת איסוף התרומות".
יואל צחק ולאחר תהה, "ג'ופי נקסט?"
"מהספר 'לשקוע בספר טוב' שכתב ג'ספר פורד", הגיב ארי-פז, "לירן אמר שהוא קרא את הספר בעברית ומאוד נהנה, אפילו בטרם קרא את הספר שלפניו. לאחר מכן הוא רכש את כל הספרים באנגלית בקינדל."
"אמרת את השם בלועזית", העיר יואל בחיוך.
"כשביקשתי מהמוכר ב'בינג-בונג' מכשיר 'ללבות אש' הוא תהה אם איני צעיר מכדי לעשן", השיב ארי-פז, "הייתי נבוך מכדי להסביר לו."
"לפחות לא הלכת לקיוסק וביקשת Seven Up", צחקק יואל.
"סבן אפ? שבע למעלה?" תהה ארי-פז, "הו לא!"
"קראתי על תיירת אחת שביקשה את זה בקיוסק ומאוד הובכה מהתגובה של המוכר והלקוחות", הגיב יואל.
"אפשר להבין", הגיב ארי-פז.
"אז רגע", כיווץ יואל גבותיו, "על מה רצית להתייעץ איתי בעצם?"
"אני צריך רגע להתרכז", השיב ארי-פז.
"קח את הזמן", השיב יואל ורכן ללטף את טיפטיפ שגרגר בהנאה וחיכך ראשו בידו.
ארי-פז עצם את עיניו והתרכז בנשימות. כעבור רגעים מספר אמר "הגעתי להבנה שהגיע הזמן למצוא עבודה. יש אפשרות לעבוד איפה שאתה עובד?"
"אתה יודע לקפל בגדים?" הרים יואל גבה.
"ראית עד כמה הארון שלי מסודר", הרצין ארי-פז.
"אתה לא מקפל באופן מקצועי, אבל נסתדר", חייך יואל. "אני כרגע בחל"ת, אבל אם תרצה, נוכל לנסוע מחר לקניון."
כשראה שארי-פז השתתק, העיר יואל, "בלי להתחייב. פשוט תבוא ותתרשם מהעבודה."
"מחר..." מלמל ארי-פז.
"לא חייב מחר", שם יואל ידו על כתפיו של ארי-פז, "מתי שתרגיש בנוח".
"תודה", חייך ארי-פז.
"בכבוד", חייך יואל, ופרע את שערו של ארי-פז, שקפץ אחורה וסידר את שערו.
"יש לך מזל שלא התעתקתי מכאן, וסחבתי אותך איתי", אמר ליואל.
"לאן היינו הולכים?" חייך יואל.
"לא הצלחתי להתמקד בכדי להתעתק, ומסתבר שזה לא היה מצב חירום בכדי להפעיל התעתקות אוטומטית", הרצין ארי-פז בעוד יואל מגלגל עיניו.
ארי-פז חזר לחדרו, נשכב במיטה והפעיל את הטאבלט. לאחר התלבטות קלה החליט לקרוא שוב את סדרת ספרי תרסדיי נקסט, החל מ"פרשת ג'יין אייר".
"הייתי שמח לגדל ציפור דודו בתור חיית מחמד", הרהר בחיוך בעודו שקוע בקריאה.
"איך שאת עושה זאת לי", נדמה היה לארי-פז ששמע קול שירה, "משגעת את כולי".
"די! די! די!" שמע את איתמר צועק, ורץ למטבח, שם מצא את לירן ואיתמר מכינים את ארוחת הערב.
"אתה מתכוון בעברית או באנגלית?" שאל לירן בחיוך, תוך שהוא מרחיק ברגלו את טיפטיפ מהמקרר וסוגר את הדלת.
"תבחר!!" השיב איתמר.
"אם כך, מוטב שאשתוק", השיב לירן וקרץ לארי-פז.
"תודה!" הגיב איתמר.
"טוב..." הגיב ארי-פז וגירד את ראשו.
"הכל בסדר, ארי-פז? אתה נראה קצת מתוח" אמר לירן.
"התייעצתי עם יואל", הגיב ארי-פז, "אם אוכל לעבוד בחנות בגדים שבה הוא עובד."
"מה הוא אמר?" שאל איתמר.
"שאם אני רוצה, הוא יכול לנסוע איתי לקניון ולהראות לי את העבודה שלו", הגיב ארי-פז, "אני קצת חושש".
"ממה אתה חושש?" שאל איתמר.
"איך אסתדר שם עם האנשים, עם המחויבות לעבודה, עם רעשי הרקע..." הגיב ארי-פז.
"בקיצור, עד כמה אתה מסוגל לזייף נורמליות", השיב איתמר.
"כל אחד מתמודד עד כמה שהוא יכול", הגיב לירן. "איתמר למשל מסוגל לסנן את רעשי הרקע, אני מאלה שצריכים להנמיך את המוזיקה כשהם מתמקדים במשהו. מעבר לכך, היו פעמים שניסיתי להתאים את עצמי לכל מה שחושבים עלי, וזה פגע בי."
"כן, אני מכיר את זה", הגיב ארי-פז.
"עם הזמן למדתי לקבל את עצמי ולהבין למה אני ראוי", המשיך לירן, "מה היכולות שלי, מה המגבלות, איך אני יכול להתאים את עצמי לסביבה ואת הסביבה אלי. איך אני יכול לתת את המיטב שבי."
"זה גם חשוב להיות מחויב למקום", הגיב איתמר.
"תודה לכם", הגיב ארי-פז בחיוך.
"בכיף", חייך לירן, "תרצה לאכול חביתיות?"
"אתה מתכוון ל'קרפ', 'בלינצ'ס', 'פנקייק' או מה?" שאל ארי-פז.
"טעים!" הגיב איתמר.
"בכיף", חייך ארי-פז.
התמונה מהוויקישיתוף ונערכה על ידי
חמשת הספרים הראשונים מסדרת "Thursday Next" שכתב ג'ספר פורד
The Eyre Affair ; Lost in a Good Book ; The Well of Lost Plots
Something Rotten ; First Among Sequels