לא נחמדים | הדברים שאנו כותבים

חג לאחד, יום צום וזיכרון לאחר. גם בספינת החלל ג'רונימו

צייד והציד. מרוץ החימוש העתיק בקיום.

לפעמים, אתה מפשל, לפעמים את מפשלת, ולפעמים, האמהות שלה צריכות להגיע לסדר דברים...

הסוד הפתוח, מסתכלים מתחת לכרית, אפילו שהמפתח נפל לבוץ.

נימי הקטן חרוץ, ולכן אמא אגריאה תוודא שיש לו את מלוא ההזדמנויות.

להגיע לירח זה תחנה מדהימה בדרך לשאר מערכת השמש ומעבר... אבל יש לפחות תחנה אחת בדרך, וזה יקר וחסר אחריות לדלג עליה.

קרה, רונן, התגבורת והאויבות לשעבר. מוכנים אך רחוקים מהחזית. והחזית... מאוד אמיתית

מזל לי היא אשת עסקים ממולחת. אשת משפחה מכובדת. אבל גם היא מנהלת שיחות חולין...

הAI הוא 'חזיר' משאבים. על הקרקע זה נדל"ן, קירור, ופשוט חשמל. ובחלל... גם.

קרה, רונן, התגבורת והאויבות לשעבר. עכשיו מתחילים לשאת, לדון, ולתכנן...

לאף אחד לא מושלם. לפעמים אנחנו בודדים. וחבצלת רוצה קטן משלה.

רונן וקרה גייסו אויבות לשעבר. ומדרור הסוחר מגיעה תגבורת. ועכשיו הם צריכים למצוא את המחטים בריק

הסוד הפתוח, אם לזרוק מהגג לא *פוטר את זה.* כנראה יש סיבה טובה...

אף אחד לא מושלם. אבל לפעמים, כוונה טובה מספיקה. לא תמיד. לפעמים הגבולות נפרצים.

רונן וקרה מגייסים אויבות לשעבר. בעלי הברית פנאטיים ביותר. כי כשהאוייב שלך פוגע בעצמו, זה רק מנומס לעזור לעצמך.

רונן כבר לא רק משוכנע. הוא בעל ברית. והם ביחד מחפשים עוד. עדיין. רק שאבא ואמא ריפלין לא ילכו פייפן בשבי של המטורללת.

לבלה מיריני פעם היה מישהו חשוב. עכשיו כבר אין לה.

כשסיפור דורש ממך להאמין לשקר פנימי כדי להתקדם - הוא נכשל, גם אם הוא נראה מדהים. כשסיפור טועה בפרטים אבל נשאר כן עם עצמו - הוא שורד. זו הסיבה שאני מתווכח על אווטאר, ומגן על המרחב. לא כי אחד “מציאותי יותר”, אלא כי אחד מהם מספר סיפור ישר.